בלעדי לכלכליסט
החלטה תקדימית: נאמנים של פושטי רגל עשויים לעבוד בחינם
על פי החלטת רשמת ההוצאה לפועל בכפר סבא, בתיקי פשיטת רגל שבהם אין לחייב רכוש והקופה ריקה - נאמנים חייבים לקחת בחשבון שייתכן שייאלצו לעבוד בחינם ולא ישוחררו מתפקידם
האם אפשר לעבוד ולא לקבל תשלום על עבודתך? בהחלט כן, ועכשיו גם באישור ההוצאה לפועל. החלטה תקדימית ודרמטית ניתנה אתמול בתחום תשלומי שכר הטירחה לנאמנים שמונו לפושטי רגל.
- ביהמ"ש הפסיק את תשלום השכירות של ענבל אור על חשבון הנושים שלה
- תקופת הצינון בהליכי פשיטת רגל: בשגרה ובעת מגיפת הקורונה
- יצרנית "המכונית של אל על" הודיעה על פשיטת רגל
במסגרת זאת, דחתה רשמת ההוצאה לפועל בכפר סבא את בקשתו של נאמן שמונה לחייב שביקש לשחררו מתפקידו מהטעם שלא עתיד להצטבר בקופת הנשייה כל סכום לחלוקה. המשמעות: הנאמן יבצע את מלאכתו מבלי שיקבל שכר עבור עבודתו.
הרשמת קבעה כי "המחוקק היה ער לכך שייתכנו מצבים שבהם בתיק מסוים נאמן לא יקבל שכר, וזה סיכון שנוטל על עצמו בעל תפקיד המופיע במאגר (מאגר שמתוכו נבחרים בעלי תפקיד בתיקי חדלות פירעון -ל"ד)". לדברי הרשמת, "הפרקטיקה הנהוגה מלמדת שהתגמול לאותו בעל תפקיד יגיע מתיקים אחרים שבהם מונה, כך צפוי שבסופו של יום ולאורך תקופה, שכרו לא ייפגע".
כלומר, מההחלטה עולה כי אם אין רכוש לחייב וקופת הנושים ריקה, הנאמן שמנהל את ההליך מטעם ההוצאה לפועל לוקח על עצמו סיכון שיקבל תיק שאין בו כלום והוא לא יתוגמל, אבל לעומת זאת בתיקים אחרים שבהם ייבחר הוא כן יתוגמל וכך יווצר איזון.
ההחלטה ניתנה על ידי הרשמת מירלה אהרון ביננפלד בתיק שבו ניתן צו פתיחת הליכים לאזרח שנקלע לחובות ומתקיים מקצבאות. באותו תיק מונה עו"ד אסף שומרת כנאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון וכינוס נכסיו של החייב.
בתיק הזה, היות והחייב חסר כושר השתכרות, לא ניתן לחייבו בתשלום חודשי לקופת הנשייה. במסגרת התיק, המדינה התנגדה לפסיקת שכר טרחה מינימאלי לנאמן בסך 3,500 שקל שישולמו על ידי המדינה במידה וקופת הנשייה תהיה ריקה. זאת, מאחר וטרם הותקנו תקנות בעניין, ולכן טענה המדינה כי אין לה סמכות לקבוע הסדר מסוג כזה. הנאמן טען בתשובה כי המדינה מותירה אותו בפני שוקת שבורה ומכריחה אותו לעבוד ללא שכר.
כזכור, במחצית ספטמבר 2019 יצאה אל הפועל מהפכה בכל הקשור לחייבים ופשיטות רגל. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את הליכי חדלות הפירעון בחקיקה עדכנית. בכל הנוגע לחייב שהוא יחיד (שאינו תאגיד) מחליפים הליכי חדלות פירעון לפי החוק את הליכי פשיטת רגל שהתנהלו עד כה בבתי המשפט המחוזיים.
אם עד ספטמבר 2019 בקשות לפשיטות רגל (שהוגשו על ידי החייב עצמו או הנושה של החייב) הוגשו לבתי המשפט המחוזיים בארץ, החל מאמצע ספטמבר 2019 בתי המשפט המחוזיים אינם הכתובת. למעשה, מי שמבקש להכריז על עצמו כפושט רגל צריך להגיש את בקשתו בהתאם לגובה החוב שלו להוצאה לפועל או לכנ"ר (או בשמו החדש - הממונה על חדלות פירעון).
מערכת ההוצאה לפועל מטפלת בהליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חוב הנמוך מ-150 אלף שקל. הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים (הכנ"ר) מטפל בהליכי חדלות פירעון של יחיד שיש לו חובות בהיקף של יותר מ-150 אלף שקל.
התיק הנוכחי מתנהל בהוצאה לפועל. הרשמת קיבלה את עמדת הממונה לפיה אין מקום להורות על פסיקת שכר טירחה מינימאלי לנאמן אשר ישולם מקופת המדינה. עוד קבעה הרשמת כי "אין בכוונתי למנות בעל תפקיד בעל כורחו, אך שחרורו של בעל תפקיד וביטול מינויו יכול להיעשות מקום ובעת בעל התפקיד הסיר מועמדותו מהרשימה (רשימת הנאמנים ממנה ממנה רשם ההוצאה לפעול בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון - ל"ד").
עו"ד אסף שומרת מסר: "אין תגובה".