המדד המשולב של בנק ישראל נפל ב־4% מחודש מרץ

משבר הקורונה הביא לצניחה חסרת תקדים במדד המשולב של בנק ישראל, שנפל ב־4% מאז חודש מרץ וסיים שמונה שנים של עליות מתונות. המדד המשולב שונה מהמדדים המוכרים בכך שהוא למעשה ניתוח מתכלל של הבנק המרכזי ולא רק נתונים שאוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ומטרתו לבחון בזמן אמת את מצב הפעילות הריאלית במשק.

צילום: רויטרס

מפרסומי בנק ישראל עולה שמדד מאי 2020 ירד בשיעור של 1.8% — הירידה החדה ביותר בגרסת המדד הנוכחית החל מ־1998. הירידה החדה נובעת במידה רבה מעדכון חריג כלפי מטה של החודשים הקודמים, בהם עדכון מדד אפריל מ־0.33%- לכדי 1.56%-. ירידה זו נבעה מעדכוני הלמ"ס למדד הפדיון המסחר הקמעונאי למרץ, ששונה מעלייה של 3.3% לצניחה של 15.8% על רקע הגבלות הממשלה. גם מדד יבוא מוצרי הצריכה למרץ התעדכן מירידה של 3.8% לשיעור ירידה של 6.2%. השפעות נוספות על המדד המשולב נרשמו מירידה במדדי יבוא התשומות לייצור בחודש מאי (-12.2%), מדד הייצור התעשייתי (-10.2%) ומדד השירותים (-10%).

לצד הירידות החדות, בשוק העבודה נרשם שיפור הודות לעלייה קלה בשיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי. כמובן שהתמונה המלאה לגבי שוק העבודה עוד רחוקה מלהתבהר, הן מאחר שמצבם של העסקים עדיין מעורער וייתכן שרבים מהם ינקטו צעדי פיטורים בחודשים הקרובים, והן לאור מה שנראה כעת כהתפרצות מחודשת של נגיף הקורונה, שעלולה להביא להחמרות או הגבלות חדשות.

בבנק ישראל מנסים לגבש את התמונה המלאה לגבי מצבו הנוכחי של המשק כדי לדעת אילו צעדים על הממשלה לנקוט בתקופה הקרובה. בעוד בשגרה הנתונים העיקריים שעליהם מושם דגש הם נתוני הלמ"ס שמתפרסמים בדיעבד, בחודשים האחרונים החלו בבנק ישראל ובאוצר להסתכל על אינדיקטורים שיכולים לחשוף עד כמה חמור מצבו של המשק, כמו נתונים שגוגל אוספת לגבי פעילות במקומות העבודה או שימוש בכרטיסי אשראי.