רצים אל חוק ההסדרים: שינוי בתשלומי המס ומתקנים סולאריים

רשות המסים מעוניינת להכניס לחוק ההסדרים תשלום מס חלקי מיידי במקרה של מחלוקת. לפי הכוונה הנבחנת כעת, כדי שניתן יהיה לערער לבית המשפט יש לשלם קודם לפחות שליש מהמס.

לפי החוק היום, פקיד השומה מוציא שומה לפי מיטב השפיטה, כלומר לפי המידע שיש בידיו. אם הנישום לא מסכים עם השומה, הוא יכול להגיש השגה ופקיד שומה אחר בוחן את שתי העמדות. אם גם אז אין הסכמה בין רשות המסים לנישום, הנישום יכול להגיש לבית המשפט ערעור על השומה שנקבעה.

סימון יניב, עו”ד ורו”ח בעל משרד המתמחה במיסוי, אמר ל”כלכליסט” כי השינוי המוצע הוא “הצעה חריגה של רשות המסים שמבקשת להחזיר את שיטת המיסוי בישראל לתקופת המנדטורית. אין ספק שקבלת ההצעה תביא לפגיעה אנושה בזכותם היסודית של הנישומים לערער על החלטה מנהלית של פקידי השומה. החקיקה תביא לסגירת עסקים בשל חוסר היכולת לשלם את המס שבמחלוקת וגם לא את חלקו”.

שר התקשורת יועז הנדל. תחרות בדואר צילום: אבי מועלם

הרחבת הסיבים האופטיים

במשרד התקשורת מעוניינים להכניס לחוק ההסדרים שלושה מהלכים, שכולם כבר הבשילו טרם כניסתו של שר התקשורת יועז הנדל. המהלך הראשון הוא השלמת מתווה הסיבים האופטיים, במסגרתו ניתן פטור מחובת פריסה אוניברסלית לבזק והוט. בשונה מהוט, על בזק הוטלו מגבלות והיא תידרש להגדיר מראש את אחוזי הפריסה ולהשלימם תוך חמש שנים. עוד מתכוונים במשרד התקשורת להכניס לחוק ההסדרים את המלצות ועדת רוזן בעניין דואר ישראל – ביטול הפיקוח על מחירים, צמצום הרגולציה ופתיחת השוק לתחרות – במטרה לשקם את חברת הדואר.

הסוגיה השלישית היא שינוי מתכונת הרישוי הנוכחית, הקיימת מאז 1982. המתכונת כיום דורשת רישיון לכל פעילות עם זיקה קלה לתחום התקשורת, ובמשרד סבורים כי אינה מתאימה לתקופה הנוכחית. לכן, הם מבקשים לשנות את ההגדרה של שירות תקשורת כך שלא תכלול שירותים שאינם מתחום הטלקום במהותם, כמו ג'י.פי.אס, ביפר או אפליקציות מסוימות, והם לא יעברו תחת אסדרה של המשרד. כמו כן מבקשים להציע לצד הרשיונות גם “היתר כללי” שאינו דורש בדיקות מיוחדות של המשרד.

עמדות טעינה לרכב חשמלי

למשרד האנרגיה יש שתי משימות חשובות שאותן הוא מבקש לקדם. המשימה הראשונה היא שחרור מכסות ענק לחיבור מתקנים סולאריים לרשת החשמל, בהיקפים של פי 3־4 לעומת הייצור כיום.

המשימה השנייה היא הקמת עמדות טעינה לרכב חשמלי ועידוד השימוש בו זאת, ובמקביל איסור לייבא מכוניות בנזין וסולר החל בשנת 2030. לתפיסת משרד האנרגיה, שני המהלכים האלה יבטיחו לישראל עתיד ירוק יותר גם מבחינת ייצור החשמל וגם מבחינת זיהום מרכב.

במשרד המים שואפים לשנות את המבנה של רשות המים כך שתישאר אוטונומית בקביעת התעריפים, אבל תהפוך לזרוע ביצועית. לתפיסתו של מנכ”ל משרד המים, חזי ליפשיץ, פעילות רשות המים במתכונתה הנוכחית אינה מממצה את היכולות המקצועיות שלה.

במשרד התחבורה מעוניינים לקדם את חוק המטרו, שיאפשר להוציא לדרך את פרויקט התחבורה הגדול בתולדות המדינה: חיבור של יותר מ־20 רשויות מקומיות לרשת רכבות רבת קיבולת תת־קרקעית עם 150 ק”מ מסילה, בעלות של עד 200 מיליארד שקל. אגרות הגודש ייעלמו מהנוף לשנה הקרובה, בעיקר בשל מגבלות טכניות, וכך גם תנועת מוניות בנתיבי תחבורה ציבורית, הרחבת אכיפה בנת”צים, הקלה בתכנון של מיזמי תשתית וסימון של נת”צים, וכן דגש על תחבורה גמישה ושיתופית.