חוק מענק האבסורד: מי שיחזיר עובדים מאוחר - יקבל יותר

חוק המענק לעידוד תעסוקה שאושר בכנסת ביום שלישי לפנות בוקר יוצר מצב שמעסיקים שפתחו או יפתחו את עסקם מ־16 ביוני עד סופו יפסידו 25% מהמענק. זאת כתוצאה משינוי שוועדת הכספים ערכה בחוק.

המשמעות היא שלפחות בתשעת הימים הקרובים, החוק לא רק שאינו מעודד פתיחת עסקים והחזרת עובדים מחל"ת, אלא מעודד להשאיר את העסקים סגורים.

המתווה המקורי של החוק קבע שמעסיק שיחזיר את עובדיו מ־1 עד 15 ביוני יקבל מענק של 7,500 שקל עבור כל עובד שיוחזר. המענק ישולם בארבע פעימות של 1,875 שקל בכל אחד מהחודשים יוני עד ספטמבר.

לשכת תעסוקה. עד כה הוחזרו מחל"ת 351 אלף עובדים צילום: באדיבות שירות התעסוקה

המשמעות היתה שמעסיק שיחזיר את עובדיו מ־16 ביוני ואילך יקבל רק 75% מהמענק, ובהמשך הסכום יירד עוד יותר.

אלא שלדרישת חברי הוועדה נקבע שמעסיק שיחזיר את עובדיו מ־1 עד 15 ביולי יוכל לקבל את ארבע פעימות המענק, מיולי עד אוקטובר.

ההסבר לכך היה שיש ענפים שעוד לא נפתחו ויש לאפשר לבעלי העסקים מענפים אלה לפתוח ביולי. אולם הוועדה לא יצרה פתרון למי שיחזיר עובדים בחצי השני של יוני. בכך היא יצרה מצב אבסורדי שבו מי שיחזיר את עובדיו בין 16 ל־30 ביוני יקבל 75% מהמענק ומי שיעשה זאת החל מ־1 ביולי יקבל את כל ארבע הפעימות.

כלומר, מי שיקדים להחזיר עובדים יפסיד 1,875 שקל על כל עובד.

אנשי האוצר שמו לב לבעיה וניסו להביא לשינוי ההחלטה. אלא שאישור החוק לווה בוויכוחים קשים בין הוועדה לשר האוצר ישראל כץ, שהתנגד לשינויים הרבים שהוועדה דרשה. בשלב כלשהו הוחלט שלא להכניס שינויים נוספים, וכך האבסורד נשאר בפנים.

הגדולים קיבלו יותר

החוק לעידוד התעסוקה קובע כי מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת במהלך התפרצות הקורונה יקבלו מענק של 7,500 שקל לכל עובד בארבע פעימות אם יחזירו את העובד בחצי הראשון של יוני או יולי. עובדים שהוחזרו מ־19 באפריל יזכו את המעסיק שלהם במענק של 3,500 שקל בארבע פעימות של 875 שקלים כל אחת.

על החוק נמתחה ביקורת רבה משום שהשר ישראל כץ קיבל את עמדת המעסיקים הגדולים להעניק סיוע מהעובד הראשון. בכך יצר מצב שהם מקבלים תשלום עבור עובדים שהיו חוזרים ממילא לעבודה ונתן לרשתות הגדולות העדפה על פני מעסיקים קטנים ובינוניים.

על פי נתוני שירות התעסוקה, מאז אישור החוק נרשמה ירידה בהחזרת עובדים. בשלושת הימים הראשונים של יוני נרשם קצב של 17 אלף דיווחים ביום על החזרה לעבודה, אולם בשלושת הימים שלאחר החוק דיווחו פחות מ־4,000 איש ביום בממוצע על חזרה לעבודה. השפל נרשם ביום חמישי שבו דיווחו רק 2,600 איש על חזרה לעבודה.

הסיבה ברורה: גם על פי הנוסח המקורי של החוק, כדי לקבל את כל ארבעת המענקים היה צריך להחזיר את העובדים עד 15 ביוני. נראה שרוב המעסיקים שהיו מעוניינים להתאים עצמם לחוק, החזירו את העובדים בתחילת יוני.

מהאוצר לא נמסרה תגובה לידיעה.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני אמר שיבדוק את הסוגיה.

מתחילת החודש דיווחו 132 אלף איש בלבד על חזרתם לעבודה. ממועד תחילת ההקלות במשק ב־19 באפריל דיווחו 351 אלף. גם אם מניחים שיש דיווח חסר בהיקף של עשרות אלפים, המצב הזה לא יכול אלא להיחשב לאכזבה קשה כאשר מדובר ב־1.2 מיליון מובטלים. כלומר גם אם נניח דיווח חסר גדול מאוד של 50 אלף איש, נגיע למסקנה ש־800 אלף איש עדיין מובטלים והאבטלה במשק עדיין קרובה ל־20%.

סמנכ"לית שירות התעסוקה לשעבר והיום מנכ"לית ארגון בעצמי, נירה צימלס, תוקפת את מדיניות השימוש בתמריצים למעסיקים וטוענת שאינה יעילה.

"הכשרה עדיפה על מענקים"

לדבריה, יש להשקיע בהכשרה מקצועית והסבה מקצועית של עובדים כהכנה לעתיד במקום במענקים. ארגון בעצמי פועל לשילוב אוכלוסיות מעוטות בתעסוקה.

לדברי צימלס, "כמות המובטלים גדולה וממש לא מעודדת. אי־הוודאות בנוגע לתמריצים והעלייה ברמת התחלואה משאירות מעסיקים רבים על הגדר. המדינה חייבת להשקיע בכלים נוספים כמו הסבות והכשרות מקצועיות לצד דמי קיום באופן שישביח את כוח האדם ויתאים אותו למצב החדש במשק. את הפירות נראה בתחילת 2021".

בפועל, שירות התעסוקה הגיש תוכנית להכשרה מקצועית אבל התקציב לה טרם אושר והיא עוד לא יצאה לדרך.

"אין ערך בתמרוץ למעסיקים כשהביקושים לעובדים הצטמצמו", טוענת צימלס. היא מזהירה שבלי הכשרה מקצועית רחבה "כשהביקושים יגדלו - היצע המועמדים לא יתאים".

צימליס מזהירה כי במקרה כזה עלולה להתפשט תופעה רחבה של העברת מקומות עבודה לחו"ל, בשל מחסור בעובדים בעלי כישורים. "חייבים למנוע זאת, והדרך למנוע זאת היא הכשרת עובדים", אומרת צימלס.