מחקר: ב-18 מ-19 ענפים במשק שיעור המובטלות בקורונה גדול משיעור המועסקות

חלקן של הנשים בין המובטלים בעקבות הקורונה, גדול יותר מחלקן בין המועסקים ב-18 מתוך 19 ענפי תעסוקה במשק. כך עולה ממחקר של ליאורה בוורס ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית. בוורס מגיעה למסקנה שהסיבות לייצוג הגדול של הנשים בין המובטלים היא שיותר עובדים חלשים הוצאו לחל"ת ונשים מרוויחות פחות וכן הצורך להישאר עם הילדים בבית, תפקיד שמוטל בדרך כלל על האישה.

המחקר בדק את התקופה שבין 1 במרץ ל-10 במאי, שבמהלכה הוגשו 875 אלף תביעות לדמי אבטלה. 56% מהן הוגשו ע"י נשים, למרות שנשים מהוות רק 49% מהמועסקים במשק.

האוכלוסייה שבה הנשים נפגעו בצורה הקשה ביותר היו החרדיות. 30% מהנשים החרדיות המועסקות תבעו דמי אבטלה לעומת 20% מהיהודיות הלא חרדיות ו-18% מהערביות.

התופעה שנשים הוצאו יותר לאבטלה רווחת בעולם בתקופת הקורונה וכך גם ההנחה שהדבר נובע מכך שענפים שבהם עובדות יותר נשים נפגעו יותר. מדובר למשל בחינוך, מזון, תיירות ומכירה קמעונאית. אלא שמבדיקה של 19 ענפי התעסוקה עולה שב-18 ענפים במשק שיעור תביעות האבטלה של נשים גבוה מהייצוג שלהם בין המועסקים. החריג הוא ענף הנדל"ן.

נשים חרדיות בעבודה (ארכיון)

חלקן של נשים מכלל העובדים במקצועות הבריאות עומד על 76% אבל הן מהוות 83% ממגישי התביעות לדמי אבטלה בענף. 41% מהעובדים בענף טכנולוגיות המידע והתקשורת הן נשים, אך נשים היוו 54% ממגישי התביעות. אפילו בחינוך הייצוג של נשים הוא 65% אבל הן היוו 72% ממגישי התביעות.

"העובדים החלשים הכי נפגעו ממשבר הקורונה"

בוורס קובעת: "כי ההשערה שיותר נשים איבדו את עבודתן במהלך המשבר הנוכחי משום שהן נוטות לעבוד בענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר, אינה נכונה במקרה הישראלי".

היא מציעה מספר הסברים לייצוג היתר של נשים ביניהם העובדה ש"העובדים החלשים ביותר נפגעו ממשבר הקורונה בצורה הקשה ביותר".

שכרם הממוצע של עובדים המקבלים דמי אבטלה מאז חודש מרץ עומד על 6,955 שקל, לעומת השכר הממוצע למשלם ביטוח לאומי, העומד על 10,345 שקל. לדבריה, "נראה כי מעמדן המעורער של נשים בשוק העבודה – העובדה שהן עובדות פחות שעות, נוטות לעבוד במשרות חלקיות ובתפקידים זוטרים יותר, משתכרות פחות ומתקשות לקבל קביעות כתוצאה מיציאה לחופשות לידה – מגדיל את הסיכוי שלהן לאבד את עבודתן או לצאת לחל"ת".

גורם חשוב נוסף שתרם ליציאת נשים לחל"ת, לדבריה, הוא הצורך לטפל בילדים. ברוב משקי הבית, נשים הן מפרנסות משניות. "על כן, הפתרון ההגיוני ביותר בתקופת הקורונה מבחינת משפחות רבות היה שהנשים יהיו אלה שיפסיקו לעבוד על מנת לטפל בילדים", אומרת בוורס.

היא כי "קיים חשש ממשי כי בטווח הארוך המשבר יפגע בשיעורי התעסוקה של נשים ויגדיל את פערי השכר בין גברים לנשים". לדבריה, "ניסיון העבר מלמד כי אנשים שאיבדו את עבודתם בתקופה של משבר כלכלי נטו לחוות ירידה מתמשכת בשכר. השפעה זו על שיעורי התעסוקה ופערי השכר עשויה להוביל בתורה להגדלת הפער בחסכונות הפנסיוניים של גברים ונשים".