הכאוס בחינוך יעלה עוד חצי מיליארד שקל

“אנחנו הראשונים שנכנסנו מתחת לאלונקה”, חזרה ואמרה מזכ”לית הסתדרות המורים יפה בן דוד שוב ושוב בראיון שהעניקה לחדשות 12 באפריל האחרון. היא התכוונה לכך שהמורים הסכימו להחזיר תשעה ימים בחופש הגדול ואפילו לא יום אחד נוסף.

למרות הביקורת ציבורית הקשה עליה, בן דוד עמדה בהתחייבותה והמורים לא החזירו אפילו יום אחד נוסף. ביום שישי, בעקבות החלטת בית הדין הארצי לעבודה שלא להאריך את שנת הלימודים בכיתות י’, ניצלה בן דוד תרגיל משפטי. היא הודיעה שהגננות והמורים בכיתות א’-ט’ לא יחזירו אפילו את תשעת הימים שהבטיחו. המורים ברחו מתחת לאלונקה.

הדיון הציבורי בשבוע שעבר התנהל כאילו הוויכוח היה באמת על השאלה האם יוארך החופש הגדול של כיתות י’, עניין לגמרי חסר חשיבות מבחינת התלמידים, ההורים והמשק. התלמידים ממילא לא היו באים. אבל כל הצדדים המעורבים ידעו שהסתדרות המורים טוענת להצמדה בין כיתות י’ לגני הילדים וכיתות א’-ט’, וזה כבר עניין דרמטי גם להורים וגם למשק.

ביום שישי האחרון, בעקבות החלטת בין הדין הארצי לעבודה, הפתיע שר החינוך יואב גלנט כשבחר להיכנע להסתדרות המורים וויתר גם לה על תשעת הימים הנוספים ללא קרב. הרקע המשפטי הוא שהסתדרות המורים הסכימה באפריל שהמורים בכיתות א’-ט’ והגננות יחזירו תשעה ימים בחופש הגדול תמורת ימי הלמידה מרחוק. ארגון המורים העל־יסודיים הגיע להסכם שהמורים ילמדו את התלמידים עד לבחינות הבגרות, מה שלגבי חלק מהמורים אומר שהם יעבדו עד סוף יולי. זה הותיר את כיתות י’ ללא סיכום ברור.

באוצר הסכימו - לא ברור למה - לסעיף בהסכם של הסתדרות המורים שמתנה את תוספת תשעת הימים בכך שגם כיתות י’ יעשו את זה. עד הרגע האחרון הם לא דאגו להתיר את הפלונטר.

בית הדין לעבודה כתב בעניין זה שהמדינה פנתה לבית הדין “בשיהוי כבד, ביום האחרון ממש. משכך, לא הותירו זמן לבירור עובדתי מעמיק יותר כמו גם לקידום המשא־ומתן”.

מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד, שר החינוך יואב גלנט, ויו"ר ארגון המורים רן ארז צילום: נמרוד גליקמן, אוראל כהן

קשה להשתחרר מהרושם שבמחלקת הממונה על השכר באוצר סמכו יותר מדי על ההנחה שהמורים לא יעזו לצאת נגד האווירה הציבורית. בפועל המורים גיבשו בשלושת החודשים האחרונים דימוי עצמי די מנותק שמציג את עצמם כקבוצת עילית מקופחת, תורמת ונרדפת על לא עוול בכפה. קצת מזכיר את יחסי הניכור של החרדים עם הציבור הישראלי, רק שבמקרה הזה מדובר במורים של הילדים שלנו.

כתוצאה מכך לפני שבועיים הודיעה מזכ”לית הסתדרות המורים יפה בן דוד שאם כיתות י’ לא ילמדו עוד תשעה ימים, כל יתר מערכת החינוך לא תלמד. סגן הרמטכ”ל לשעבר, כלומר שר החינוך יואב גלנט, פרסם בתגובה צו שחייב את המורים של ארגון המורים העל־יסודיים ללמד בכיתות י’. אלא שהאזרחות זה לא צבא. בית הדין הארצי לעבודה לא הבין באיזו סמכות הוא עשה את זה.

עם התבוסה בבית המשפט הודיע גלנט שהגיע להסדר עם הסתדרות המורים שלפיו בית הספר של החופש הגדול יוארך, יתחיל ב־1 ביולי ויסתיים ב־6 באוגוסט. כן הודיע שסיכם עם האוצר שההורים לא ישלמו תוספת עבור תשעת הימים הנוספים אלא רק את המחיר המקורי.

המשמעות: חמישה וחצי שבועות של קייטנות בבתי הספר לא יעלו דבר להורים שילדיהם באשכולות 4-1, ויעלו מחיר מדורג שיגיע עד 540 שקל להורים מאשכולות 10-5, כלומר רוב ההורים בישראל.

המדינה ויתרה על המאבק

עלות ההסכם הזה כחצי מיליארד שקל. חלק גדול מהכסף יופנה לתשלום שכר כפול למורים, עבור החופש ועבור ההוראה בקייטנה, מהלך חינוכי להפליא בתקופה שבה הפכו 1.2 מיליון איש למובטלים ו־800 אלף עדיין כאלה. בסכום הזה אפשר היה לשלם דמי אבטלה לחודשיים וחצי ל־58 אלף מובטלים ותיקים מלפני הקורונה שתקופת הזכאות שלהם הסתיימה בראשית החודש.

בתי הספר של החופש הגדול יופעלו רק לגנים ולכיתות א’-ד’. ילדי כיתות ה’-ט’ יישארו ללא סידור. זה אומר גם הפסד חומר לימודים ובמקרה של כיתות ה’-ו’ שלפחות חלק מההורים יצטרכו לשלם יותר על קייטנות פרטיות.

השאלה אם ההורים ישלמו או לא על בית הספר של החופש הגדול נקבעת לפי האשכול הכלכלי חברתי של היישוב שבו גרה המשפחה. בתקופה של כל כך הרבה מובטלים זה אבסורד. צריך למצוא הסדר שיפטור את ההורים המובטלים מתשלום.

עד כמה לא סביר שהמורים לא יחזירו ימים בחופש הגדול אפשר ללמוד מסקר שערך מכון “מאגר מוחות” עבור מכון המחקר השמרני קהלת. על פי הסקר, 64% מהתלמידים בגנים ובבתי הספר עד גיל 16 קיבלו בתקופה הסגר שלאחר פסח פחות מחמש שעות לימוד מקוונות שבועיות בלבד. 52% מההורים הגדירו את האפקטיביות של הלמידה מרחוק כנמוכה או נמוכה מאוד, ועוד 28% כבינונית. 74% מההורים סבורים שהמורים והגננות צריכים להחזיר ימי לימודים בחופשה. 57% סבורים שהם צריכים להחזיר 11 יום ויותר.

המורים חיבלו במעמדם

אחת השאלה הגדולות היא למה האוצר לא יצא למאבק משפטי נגד הסתדרות המורים אף שיש לו עוד עשרה ימים עד סוף שנת הלימודים. סביר שהסיבה, כמו שקרה הרבה בתהליך הכושל הזה, היא חילוקי דעות עם משרד החינוך.

בליל שבת כינה שר החינוך יואב גלנט את יו”ר ארגון המורים העל יסודיים רן ארז “גנגסטר”. לא יפתיע אם ארז ראה בכך מחמאה. ארז לא רק סירב שמורי כיתות י’ יוסיפו ימים, אלא גם לא הפסיק לפרסם את הטענה שהשיג הסכם יותר טוב מהסתדרות המורים. בלי ההתגרות הזאת, ייתכן שבן דוד לא היתה צריכה להוכיח שהיא לא יוצאת פראיירית ולא היתה מעלה את הדרישה האבסורדית שגם כיתות י’ ילמדו.

שום מורה לא יתעשר משכרו אבל שכרם גם אינו גרוע כמו שנהוג לחשוב. הוא עולה על שכרם של בוגרי מדעי הרוח אחרים בישראל והוא במקום גבוה במדינות המפותחות. הבעיה של שכר המורים מתמקדת בשכר המורים המתחילים. הפער בין המורים הצעירים לוותיקים עומד על 170% והוא השני בגובהו ב־OECD. בשבועות הקרובים ייפתח המשא ומתן על ההסכם הקיבוצי החדש של הסתדרות המורים. המבחן הציבורי הבא שלה הוא האם תסכים שעיקר התוספות יינתנו למורים החדשים.

המורים הסבירו את ההתנגדות שלהם לקיצור החופש הגדול, אפילו בימי הקורונה, בכך שהוא מהווה חלק מתנאי השכר שלהם. זו טענה לגיטימית אבל במקרה כזה מן הראוי לזכור שחודשיים חופש מעבר לחופשות הרבות בחגים, משמעותם תוספת של 20% לשכר. למורים המאורגנים יש עוד תנאי שכר שהולך ונעלם מהמשק — קביעות. היא אפשרה להם לנהל את המאבק הכל כך שערורייתי על ימי החופשה. המורים אינם יכולים להסתתר בעניין הזה מאחורי הארגונים שלהם. לא היתה אופוזיציה ציבורית לכוחנות ולדרישות המופרזות של הארגונים שלהם. להפך, הם קיבלו רוח גבית קיצונית מהמורים ברשתות החברתיות.

מעמד המורה הוא באמת בעיה לאומית, אבל המורים עצמם חיבלו בו יותר מכל גורם אחר בחודשים האחרונים. מי שבשיאו של משבר עולמי עסוק במלחמות של למי יש יותר גדול ומי לא יוצא פראייר - שלא יספר לציבור אחר כך שהוא דמות חינוכית.