הרשקוביץ יגדיל את הגמישות הניהולית למשרדי הממשלה

מהלך חסר תקדים של נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ: ל"כלכליסט" נודע כי הנציב יקדם 2 תחומים שהציב לעצמו כחיונים בקדנציה שלו, עצמאות ניהולית של כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך, ועבודה מהבית.

השבוע פנה הנציב לכל המנכ"לים בשירות המדינה ופירט בפניהם בצעדים שהוא מתכנן. במכתב שהגיע לידי "כלכליסט" נכתב: "מאז כניסתי לתפקיד אני רואה חשיבות עליונה בקידום רפורמה אסטרטגית במספר תחומים, כאשר עיקריהם בשני נושאים מרכזיים בניהול ההון האנושי בשירות המדינה: א. הפחתת הבירוקרטיה והגדלת הגמישות הניהולית באמצעות האצלת סמכויות להנהלות המשרדים. ב. גמישות התעסוקתית ועבודה מהבית/מרחוק. החלטתי שהגיעה השעה לקדם את 2 הנושאים האלה מעבר למה שנעשה עד כה". 

נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ. משחרר את הרצועה למנכ"לים צילום: חיים צח לעמ

בנושא הגדלת הגמישות הניהולית באמצעות האצלת סמכויות להנהלות המשרדים, מסביר הנציב כי אגף הבקרה לניהול ההון האנושי בניהולו של מוטי אהרוני, סגנו של הרשקוביץ, ערך בקרה ומדידה של הביצועים במשרדים השונים שכבר היו בפיילוט, כאשר "הדו"ח מצביע על התנהלות ראויה של המשרדים. המשרדים פעלו באופן תקין ועמדו במסגרת המכסה המאושרת", לשון המכתב. יתרה מזו, הנציבות זיהתה מספר חסמים שעיכבה את האצלת הסמכויות וכעת החליט הרשקוביץ להתקדם בנושא ולהרחיב את הסמכויות תוך הסרת החסמים.

בראש ובראשונה, החליט הרשקוביץ להרחיב עוד יותר את מגוון ותחומי הסמכות בתחום התקינה שיואצלו למשרדי הממשלה ויחידות הסמך - תוך מתן עצמאות כמעט מלאה בתחום הזה, לרבות אצילת התקן לכלל משרדי הממשלה שיעמדו במתווה המוכנות לאצילה (רובם ככולם עומדים). כמו כן, הנציבות התחייבה להסיר חסמים בתחום שיפור התהליך והתשתיות הטכנולוגיות התומכות במהלך. גורמים המעורים בפרטים מסרו ל"כלכליסט" כי מדובר בצעד שמעניק עצמאות כמעט מוחלטת לכל שירות המדינה בתחום הכי רגיש בשירות: התקנים והמכרזים.

המנכ"לים כבולים לנציבות

הנציבות סופגת זה שנים רבות ביקורת קשה ביותר סביב סוגיית התקינה שכן מנכ"לים במשרדים הממשלתיים טוענים כי הם נוטלים אחראיות על ניהול תקין של המשרדים, אך למרות זאת הם חסרי סמכויות שכן הסמכויות הן נחלה בלעדית של הנציבות.

הביקורת הגיעה לשיאה בתקופתו של מנכ"ל האוצר שי באב"ד שבאחת ההזדמנויות הציע "לפרק את הנציבות" ל־3 יחידות שיוטמנו ב־3 משרדים שונים: הטיפול בסוגיות משמעת יופקד בידי משרד המשפטים; האחריות על נושאים הקשורים לסגל הבכיר יופקד בידי משרד ראש הממשלה; וכל הסמכויות הנוגעות לתקנים, מכרזים, קידומים ועוד יועברו לאגף הממונה על השכר במשרד האוצר. "צורת ההתנהגות של נציבות שירות המדינה במאה ה־21 איננה רלוונטית עוד וזה ממש לא קשור למי עומד בראשו", אמר באב"ד ל"כלכליסט" בסוף 2018, בתקופה זה לא היה נציב קבוע. "הדרך שבה נציבות שירות המדינה מתערבת בניהול השוטף - ברמת המיקרו של המיקרו - פוגעת בשירות המדינה ואתה תשמע את זה מכל מנכ"לי משרדי הממשלה. הנציבות חייבת לעסוק באסטרטגיה ובניית כוח אדם לטווח הארוך, שכן היא לא מסוגלת ולא צריכה גם לעסוק בניהול שוטף, הסביר באב"ד, שלדבריו "כל השוטף - מכרז, תקן, תוספת של 100 שקל, אישור עבודה מהבית, מעבר בין משרות בתוך המשרד, יהיה תחת המנכ"לים". נראה כי רק אחרי שעזב את משרד האוצר ופרש מהחיים הציבוריים, דבריו הצליחו לחלחל ולשכנע את הנציב הנוכחי.

הקורונה הייתה אבן בוחן

הסוגיה השנייה בה מטטפל הרשקוביץ תוך ניצול ההשלכות מהקורונה, היא העבודה מהבית. הוא מזכיר במכתבו כי הנציבות ביצעה פיילוט שהוגבל לעבודה מהבית של עובדים המועסקים "במשרת הורה", כשהכוונה היתה לאפשר לנשים בשירות להתקדם. "כעת הגיעה העת להרחיב את שילוב העבודה במשרד ומרחוק", כתב. "אנו נמצאים בעיצומו של גיבוש מתווה בקרה למדידת היעילות והתפוקות של עבודה מהבית, כדי שנוכל להפעיל עבודה מרחוק לפי רעיונות המתגבשים באגפי הנציבות. העבודה בנושא תבוצע בתיאום מלא עם הממונה על השכר באוצר".

אולם כעת ההתנגדות שנותרה פתוחה היא זו של האוצר, שחושש מהצעד שכן הדבר מעלה קשיים טכניים מבחינת מדידת התפוקות. "נפעל ליישם את האמור לעיל ב־2 הנושאים המשמעותיים במחצית השנייה של שנה זאת, ולהביא בכך בשורה גדולה על רפורמה משמעותית בניהול ההון האנושי בשירות המדינה", חתם הרשקוביץ את מכתבו.