הרשקוביץ ייתן לגבולות להיפרץ? מבחנים גדולים מתחילים בקטן

נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ יתייצב השבוע בפני דילמה מכוננת: האם לאשר או לפסול שני מועמדים לתפקידי מנכ"ל משרד ממשלתי. הנציב עומד בראש ועדת המינויים, שמאשרת או פוסלת מועמדים למנכ"לות.

נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ צילום: אלכס קולומויסקי

במקרה הראשון, שר התקשורת הטרי יועז הנדל מבקש למנות את לירן אבישר בן־חורין, חברתו ופעילת מפלגתו, למנכ"לית משרדו. לאבישר בן־חורין ניסיון מקצועי, אך ייתכן כי היא חסרה ניסיון ניהולי בתחום המקצועי שבו עוסק המשרד. כמו כן, מועמדותה קשורה לקשריה להנדל - ולבעלה איתי בן־חורין, מי שהגה את מיזם כחול לבן.

המקרה השני הרבה יותר מורכב: מינויו של אשר ביטון, לשעבר מנהל אגף לא בכיר במשרד התקשורת, למנכ"ל המשרד המומצא והמיותר של השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם. גם לביטון חסר ניסיון ניהולי, אך הבעיה במקרה זה מורכבת יותר, וקשורה להחלטה התמוהה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבנות משרד שמרכז את הסמכויות על תחום הסייבר, על תוכנית ישראל דיגיטלית, על רשות החברות הממשלתיות ועל נציבות שירות המדינה. במה מנכ"ל במשרד שכזה אמור להתמחות? אם ביטון יקבל את המינוי, הוא יהיה אחראי על הרשקוביץ ועל הנציבות כולה. אם הרשקוביץ יפסול את ביטון, לא בלתי סביר שהוא יחפור בכך את קברו המקצועי, במיוחד לאור ההיסטוריה המפוארת של אמסלם בהשתלחויות בפקידים.

רק איש אחד אי־פעם העז לא לכבד את ההחלטה של ועדת המינויים. במקרה, היה זה הרשקוביץ. כאשר כיהן כשר המדע, הוא התעקש למנות את שלום ג'רבי למנכ"ל משרדו. עתירות הוגשו לבג"ץ, השופטים פסלו וג'רבי לא מונה. רק שכל זה קרה ב־2009, אז הפקידים לא היו תחת מתקפה פרועה והשופטים לא היו נתונים לאיומים.

מטרת־העל של הנציב היא שמירה על שירות מדינה איכותי ומקצועי - ולפי מדדים אלה תישפט ותיבחן הקדנציה שלו. אם יאפשר כעת לגבולות להיפרץ, הוא יסייע לפגוע פגיעה נוספת בשירות שמקבלים האזרחים מהמדינה.