דירוג אוניברסיטאות בינלאומי: ירידה למוסדות האקדמיים בישראל

הטכניון צילום: טכניון

שתי אוניברסיטאות לא נכללו ב-500 הטובות בעולם: אוניברסיטת בר אילן שמדורגת עם מוסדות נוספים במקומות 551-560 (בדומה לשנה שעברה) ואוניברסיטת חיפה שמדורגת עם מוסדות נוספים במקומות 701-750 (ירידה לעומת השנה שעברה).

את הדירוג העולמי, שכולל אוניברסיטאות מעשרות מדינות ברחבי העולם, מוביל זו השנה התשיעית המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) מארה"ב. אל המקום השני הגיעה אוניברסיטת סטנפורד מארה"ב ובמקום השלישי דורגה אוניברסיטת הרווארד מארה"ב. את החמישייה הראשונה סוגרות המכון הטכנולוגי של קליפורניה בארה"ב ואוניברסיטת אוקספורד בבריטניה.

דירוג QS מתייחס לכמה פרמטרים, בהם ביקורת עמיתים אקדמית, גיוס כוח אדם אקדמי, יחס אישי סגל/תלמיד, ציטוטים ביחס לאנשי סגל ואוריינטציה בינלאומית.

מהאוניברסיטה העברית נמסר בעקבות פרסום הדירוג: "אנחנו שמחים להמשיך להוביל את שוק ההשכלה הגבוהה בישראל. המדד מעיד ומחזק את מעמדה הישראלי והבינלאומי של האוניברסיטה העברית. גם בתקופת משבר הקורונה המחקר וההוראה ממשיכים להתחזק. 60 צוותי מחקר עובדים בעברית בנושא הקורונה".

פרופ' אורון שגריר, סגן נשיא לבינלאומיות באוניברסיטה העברית, אמר: "מעמדה המוביל של האוניברסיטה העברית בדירוג יתרום למאמצים לגיוס סטודנטים בינלאומים לבוא ללמוד בישראל ובירושלים".

מהטכניון נמסר: "הקריטריונים שעל פיהם נקבע דירוג האוניברסיטאות הבינלאומי QS נובעים מאינטרסים מסחריים המשרתים את החברה, שעיקר עיסוקה בייעוץ לאוניברסיטאות בעולם בגיוס סטודנטים וחברי סגל בינלאומים. הסקר אינו מדויק בלשון המעטה, והאיכות האמיתית של כל המוסדות הישראליים גבוהה הרבה יותר מכפי שמשתקף בו".

עוד נמסר מהטכניון כי "חלק מהקריטריונים של המדד, המתייחסים למספר חברי הסגל הבינלאומיים ולאחוז הסטודנטים הזרים, אינם רלוונטיים לאוניברסיטאות במדינת ישראל, ששפת ההוראה בה וחוקי ההגירה מקשים מאד על קליטה של סגל בינלאומי וסטודנטים זרים. יתר על כן, הסקר מבוסס על נתונים שגויים ובהם מספר חברי הסגל בטכניון השגוי בפקטור שתיים ומספר הסטודנטים הזרים בטכניון שהוא כפול מהמספר שצוין בדו"ח.

"עם זאת, חשוב לציין שהתחרות האקדמית העולמית הולכת ומתעצמת ובשעה שממשלות רבות בעולם מגדילות בהתמדה את השקעותיהן בפיתוח האקדמיה והמחקר, בישראל המשאבים הממשלתיים המוקצבים לפיתוח תשתיות מחקר מתקדמות מצומצמים מאוד. בשונה מאוניברסיטאות ציבוריות בשאר העולם, פיתוח האוניברסיטאות בישראל נשען כמעט לחלוטין על תרומות מחו"ל ואלה הולכות ומצטמצמות.

"כדי שמדינת ישראל תוכל להמשיך ולעמוד בחזית המחקר העולמי ולהבטיח את עתידה האקדמי והכלכלי עליה ליטול אחריות ולעצור את השחיקה ביכולות המחקר של המוסדות האקדמיים הישראליים מול מוסדות אחרים בעולם. לשם כך עליה להגדיל משמעותית את ההשקעה הכספית במחקר ולאמץ עמדה ידידותית יותר כלפי קליטה של חברי סגל וסטודנטים זרים".