רכישות הרכב הקפיצו את הצמיחה

מספיק להתבונן על גרף אחד כדי להבין את סיפור צמיחת המשק הישראלי בשנה וחצי האחרונות. מדובר בגרף שמתאר את התפתחות צמיחת התוצר של ישראל (התמ"ג) ביחס לתמ"ג ללא המיסוי נטו על יבוא.

אמנם בממוצע שני המשתנים עלו בקצב של 3.4%-3.5%, אך ניתן להבחין כי במקרה של התמ"ג הכולל גם את המסים על יבוא, השינויים חדים הרבה יותר. הסיבה לכך היא רכישות כלי הרכב (שכולם מיבוא) שהפכו לפופולריות בשנים האחרונות על רקע הירידה בעלות האשראי והלחץ של הבנקים להגדיל את הכנסותיהם.

כפי שניתן לראות בגרף, בניכוי מסי היבוא – הצמיחה היתה יציבה למדי. הקפיצות בגרף נבעו מעליות ומורדות חדות ברכישת רכבים, ומה שהביא לכך היו השינויים במיסוי שגרמו לחברות ולאנשים פרטיים להקדים או לדחות את אותן רכישות.

גם בלמ"ס מסבירים כי הסדרה ללא מיסוי על יבוא "עדיפה לניתוח ההתפתחויות הכלכליות מהסדרה של תמ"ג כולל". ואכן, כאשר מנטרלים את יבוא מוצרים בני־קיימא לרבות רכבים, מקבלים שיעור צמיחה די קבוע סביב 3.4% עד 3.5%. אפילו ברבעון הראשון של 2020, אז נרשמה הירידה בצמיחת התוצר החדה ביותר בתולדות המדינה: 7.1%–.

חלק משמעותי מירידה זו מוסבר בירידה במסים על רקע הצניחה הדרמטית ביבוא רכבים (ישראלים הקדימו רכישות לרבעון האחרון של 2019, ולכן ברבעון הראשון של 2020 ישנה צניחה חדה). ללא מסים על יבוא, הירידה בצמיחה מסתכמת ב־4.6% "בלבד".

ככלל, לפי נתונים לא רשמיים של הלמ"ס, הצמיחה בשנתיים האחרונות היתה נמוכה בכ־0.2 נקודות אחוז אם מנטרלים את יבוא הרכב. בשנתיים 2017-2016, שבהן נרשמו שינויים עמוקים במערכת המס על הרכב ששינתה משמעותית את המחירים, הצמיחה הושפעה בכ־0.7 נקודות אחוז.

לפי נתוני רשות המסים, בשנים 2018 ו־2019 הכנסות ממסים נטו על יבוא רכבים הגיעו לכ־10.1 מיליארד שקל, לא כולל מכס שלא נכלל בחישוב של הלמ"ס. אם מוסיפים לכך את המכס על המכוניות, מגיעים להכנסות של כ־10.5 מיליארד שקל לשנה. הכנסות אלה יקטנו משמעותית בשנת 2020.