פרשנות
המתווה לחילוץ אל על - פקידי האוצר מראים סימני התפכחות
התוכנית החדשה שכוללת גיוס הון של 150 מיליון דולר על ידי הנפקת מניות שקולה לתדלוק אווירי. בעולם העסקים - חוב הוא משקולת והון הוא מנוע
יודע עגלון פיקח ממה עליו להימנע ומה עליו לעשות כשהכרכרה שלו נתקעת בבוץ. אסור לו להוסיף מטען שמשקלו רק יגביר את הנטל, וחובה עליו לרתום סוס נוסף שייתן פרסה ויסייע למאמצי החילוץ. המתווה החדש לחילוץ של אל על מצביע על כך שתובנה הבסיסית של העגלון חלחלה גם לפקידי משרד האוצר שמראים סימני התפכחות של הרגע האחרון.
- המדינה מציעה לאל על: הנפקת מניות לציבור - או הלאמה
- מחזיקי האג"ח של כנפיים לחברה: לא להזרים הון לאל על
- יאיר כץ תומך ביוזמת מירי רגב, להעברת תחזוקת מטוסי אל על לתעשייה האווירית
חברת התעופה של אל על, שלדו”חותיה הכספיים האחרונים צורפה הערת “עסק חי”, נמצאת במסלול התרסקות שגם פרח טיס יוכל לזהות, קל וחומר עובדיה הוותיקים והמנוסים.
המתווה המקורי של משרד האוצר, התבסס אך ורק על הלוואה של 400 מיליון דולר, כמוהו כהוספת מטען למטוס שממילא לא יכול להגיע למסלול הנחיתה. לעומת זאת, התוכנית החדשה שכוללת גיוס הון של 150 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות שקולה לתדלוק אווירי. בעולם העסקים, חוב הוא משקולת, והון הוא מנוע.
אף חברה לא ששה לגייס הון כשהיא במשבר ומניותיה נסחרות במחירי שפל, אבל חוקי שוק ההון הם כאלו שדווקא כשחברה נדחקת לפינה וגבה אל הקיר, גיוס הון הופך להיות בלתי נמנע.
רק בשבועיים האחרונים נכפה גיוס הון על שתי חברות אחרות שגם הן, כמו אל על, ספגו מהלומה בעקבות משבר הקורונה — קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה ופתאל החזקות שבשליטת דוד פתאל.
מדינת ישראל לא תישא לבדה בעול החילוץ של אל על. נחיצותה של חברת תעופה לאומית צפה ועולה בכל משבר שפוקד אותנו, אולם מדינת ישראל היא לא היחידה שקיומה של אל על מונח לנגד עיניה.
שותפים לאינטרס הזה בראש ובראשונה כ־6,300 עובדיה של אל על, שרובם נמצאים כעת בחל”ת, שאל להם לעשות מהסיוע של המדינה קרדום לחפור בו. גם על עובדיה של אל על מוטלת החובה, הכלכלית והמוסרית, לתת כתף במאמצי החילוץ של החברה שהיא מקור פרנסתם.
ברגע שבעלי המניות מזרימים הון בהנפקת מניות, בנקים וחברות החכרת מטוסים נדרשים לפריסה מחודשת של תשלומים כלפיהם, והמדינה מעניקה ערבות להלוואה של 250 מיליון דולר, זה רק מתבקש שגם העובדים יירתמו למהלך ולא ישתמטו מחובתם לתרום את חלקם.
התנאי למתווה שהציב משרד האוצר, שלפיו “נדרשת חתימה על הסכמים קיבוציים עם העובדים שישקפו התייעלות נדרשת”, נועד לשפר את יכולת ההישרדות של אל על בשוק התעופה התחרותי ולהפוך אותה לאטרקטיבית יותר עבור משקיעים פוטנציאליים שמתעניינים ברכישת מניות בהנפקה הנרקמת.