האוצר: המתווה לתמרוץ התעסוקה בהיקף 6 מיליארד שקל יחזיר מחל"ת 80 אלף עובדים בלבד

בדיון סוער שנערך היום (א') בוועדת הכספים של הכנסת, בנוגע למענק תמרוץ התעסוקה של משרד האוצר, ציינו נציגי האוצר כי לפי הערכות המשרד המתווה לתמרוץ התעסוקה יחזיר לכל היותר כ-80 אלף איש לעבודתם. הנתון הפתיע את חברי הכנסת, לאור העובדה שהמתווה, לו הוקצו 6 מיליארד, שקל אמור לדחוף מעסיקים לקלוט נתח נכבד הרבה יותר מ-1.1 מיליון העובדים שהוצאו לחל"ת.

לפי האוצר, מלבד ההערכה המוקדמת של הכלכלנית הראשית ובנק ישראל שלפיה מתווי סיוע יוכלו להקטין האבטלה ב-2%, המתווה יתמרץ את הפעילות העסקית באופן שלא ניתן לכימות וכן יחסוך חודשי אבטלה שגם עולים כסף למדינה וגם מוציאים את אותם עובדים משוק העבודה.

על פי המתווה שהוצג לוועדה, יינתן בארבע פעימות מענק בגובה 7,500 שקל עבור עובדים שיחזרו לעבודה החל מתחילת יוני; עבור עובדים שחזרו לעבודה החל מה-19 באפריל יינתן מענק של 3,500 שקל, כאשר השכר המינמלי המזכה במענק עומד על 3,300 שקל.

בתוך כך, רשות המסים הודיעה היום רשמית על הארכת האפשרות להגיש בקשות למענק הפעימה הראשונה לעצמאים עד ליום 1 ביולי 2020 (במקום עד 10 ביוני 2020). לפי נתוני הרשות, עד כה כ-234 אלף עצמאים נמצאו זכאים לפעימה הראשונה, וקיבלו מענק בסך כולל של 915 מיליון שקל.

ישראל כץ צילום: רויטרס

בעוד שההצעה המקורית דיברה על הענקת מענק עבור השבת עובדים החל משיעור תעסוקה מסוים ומעלה, כך שאותם 80 אלף עובדים יהיו באמת כאלה שישנו סיכוי סביר שאחרת לא היו מוחזרים לעבודה, שר האוצר ישראל כץ התעקש על מודל חלוקת מענקים מהעובד הראשון - ובכך הקטין את התמריץ להעסיק עובדים שללא המתווה לא היו חוזרים.

איפה עבדו דורשי העבודה?

במהלך הדיון נחשף כי על פי נתונים שמסר האוצר לח"כ בצלאל סמוטריץ', בעקבות בקשתו בדיון הקודם בוועדה, מתוך כמיליון ו-50 אלף דורשי עבודה חדשים שנרשמו בלשכות התעסוקה (בחל"ת או מפוטרים), 27% עבדו בעסקים זעירים, 22% בעסקים קטנים, 17% בעסקים בינוניים ו-11% בעסקים גדולים.

מניתוח שערכו אנשי לובי 99 על בסיס נתונים אלו ועל בסיס נתוני הלמ"ס, עולה כי 37% מכספי המענק ישולמו כאמור לעסקים הגדולים, שמהווים פחות מ-1% מכלל העסקים במשק. 12% מהמענק יינתן לעסק בינוניים, 23% לעסקים קטנים ו-29% לעסקים זעירים. נתונים אלו רק מחדדים את הצורך שבקביעת תקרה לגובה המענק שיינתן לעסקים במטרה להבטיח כי את עיקר הכסף לא יקבלו החברות הגדולות.

במהלך הדיון עלתה האפשרות לחייב את החברות להצהיר על שמירת תנאיהם של העובדים או על העסקתם לתקופה ארוכה יותר מארבעת החודשים בהם מחולקות פעימות המענק, אולם נציגי האוצר סברו כי דרישות אלו יסרבלו את מתן המענקים וכי לא נכון להתערב בשיקולים העסקיים של העסק מעבר להעסקה במסגרת אותם חודשים. בנוסף נטעו כי אין יכולת לפקח על כך. בעוד שהצעת החוק המקורית קבעה כי מענקים לא יינתנו לעובדים שהם בני משפחה, חברי הכנסת התערמו על כך שבמשרד האוצר מסבירים כי לא צריך להתערב בשיקולים עסקיים של חברות גדולות אולם כאשר מדובר בעסק משפחתי בוחנים כל עובד ועובד. בסופו של דבר סוכם כי כל עובד שהועסק בחודש פברואר בעסק, גם אם הוא בן משפחה, יזכה את המעסיק במענק.

שר העבודה והרווחה איציק שמולי אמר בתגובה לדברים כי "החזרת 80 אלף איש לעבודה מתוך מיליון מובטלים זה כמו לתת אקמול לחולה סופני. אני בטוח ששר האוצר לא יסתפק בכך ולא יעצור כאן. הממשלה חייבת לחשב מסלול מחדש בדחיפות, אחרת אם בסוף השנה יישארו כאן חצי מיליון מובטלים שאין להם לאן לחזור וממה לחיות אנחנו נתנגש בקרחון. מערכת הרווחה לא ערוכה לתת מענה לעוד חצי מיליון ישראלים שיפלו מתחת לקו העוני. אקדם תכנית שתבטיח להם קיום בכבוד באמצעות הארכת תקופת החל"ת, לצד מתן תמריצים אגרסיביים יותר להכשרה ולתעסוקה".