בין "Otkat" לשוחד: השאלה המשפטית בפרשת פרוטרום

בלב החקירה נגד בכירי פרוטרום לשעבר עומד מנגנון ה-'Otkat', שמעורר שאלה משפטית מעניינת. "עמלות" או "בונוסים" במזומן מתחת לשולחן לאנשי מפתח בחברות שרכשו את מוצרי פרוטרום, ללא ידיעת בעלי החברה או מנהליה, אסורים מצד אחד לפי חוק הן ברוסיה והן באוקראינה.

הם מוגדרים שם בחוק כ"שוחד עסקי". מי שמקבל ונותן כספים כאלה מסתכן במאסר של בין 4 ל-8 שנים וקנס של פי 40-70 מגובה התשלום (רוסיה), או 5 שנות מאסר וקנס של 50 אלף דולר (אוקראינה).

אלא שהחקירה היא בישראל ולא במזרח אירופה. בישראל בחוק העונשין לא קיים סעיף בשם "שוחד עסקי". תשלומי שוחד לפי הדין בישראל הם רק לפקידי ציבור, עובדי מדינה. זה לא אומר שלא מדובר בהכרח בעבירה בישראל.

אורי יהודאי מנכל פרוטרום צילום: יונתן בלום

התשלומים שנחשפו בפרוטרום יכולים להיחשב כעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירה שהעונש עליה הוא עד 3 שנות מאסר. כך למשל ניתן לטעון שה-'Otkat', ככל שנעשה באישור וידיעה של הבכירים, העמיד את התאגיד ועובדיו בחשיפה לדין פלילי במדינה אחרת.

על פי החשד ה-'Otkat' הוסווה גם על ידי ניפוח שכרם של העובדים ברוסיה ואוקראינה, כדי שאלה ימירו את התשלומים לאנשי המפתח למזומן. כלומר שבפרוטרום השתמשו בעובדים כצינור להעברת התשלומים האסורים. מעשים אלה עשויים להוות לפי החוק בישראל עבירה של רישום כוזב במסמכי התאגיד שהעונש עליה הוא עד 5 שנות מאסר.

כמו כן, ומשום שפרוטרום הייתה חברה בורסאית בתקופה הרלוונטית, אי חשיפת מנגנון התשלומים האסורים בדו"חותיה, עשוי להוות לפי החוק והפסיקה עבירת דיווח לפי חוק ני"ע. עבירות דיווח שבוצעו "מתוך כוונה להטעות משקיע סביר" דינן עד 5 שנות מאסר.

ועדיין בכירי פרוטרום לשעבר נחקרו גם בחשד למתן שוחד לעובדי ציבורי זרים. הסיבה היא שלפי החשד חלקם מכספים שהועברו לעובדי החברה באוקראינה, הומרו למזומן גם כדי לשלם מאות דולרים בכל פעם לפקידי מכס – עובדי ציבור. וזה כבר סיפור אחר.

ככל שיהיו ראיות לתשלומים כאלה, מדובר במקרה הזה בעבירה גם על החוק הישראלי בעקבות תיקון לחוק העונשין משנת 2008 (סעיף 291 א'). תיקון שקובע כי רואים באזרח ישראלי שנותן שוחד לעובד ציבור זר בחו"ל, כמי שנתן שוחד בישראל. עבירה שדינה עד 7 שנות מאסר. כך שאם צוות החקירה יצליח למצוא ראיות לכך, החשיפה של בכירי פרוטרום לקנסות ועונשים תהיה גבוהה הרבה יותר.