חוק הקורונה רוכך: מצב חירום - עד ל-30 יום

לפי ההודעה, השינויים בטיוטת החוק בוצעו תוך עיון במאות התייחסויות שהועברו מטעם הציבור ודיון בעניינן יימשך גם לאחר האישור בוועדת השרים לחקיקה. אלה העקרונות המרכזיים שהוטמעו בטיוטת החוק: הכנסת, הממשלה ובתי המשפט ימשיכו בפעילותם; הזכות להפגין תישמר; ושוטר לא יורשה להיכנס לביתו של אדם ללא צו.

בנוסף, הכרזה על מצב חירום תהיה תקפה ל-30 יום; הכנסת תהיה רשאית לבטל את ההכרזה על מצב חירום בכל עת; תקנות מכוח החוק יהיו חייבות לקבל את אישור הכנסת תוך שבוע; הכרזה על יישוב או שכונה כאזור מוגבל תהיה תקפה לשבוע; הממשלה תחויב בהתחשבות מיוחדת באנשים עם צרכים מיוחדים; והחלטות הממשלה יתקבלו תוך התייחסות להשלכות הכלכליות על הציבור והמשק.

טיוטת החוק גובשה ביוזמת משרד ראש הממשלה על ידי צוות מיוחד במשרד המשפטים בראשות המשנה ליועמ"ש, רז נזרי. מהלך התיקונים נעשה בתיאום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ, שר הבריאות יולי אדלשטיין וראש המל"ל מאיר בן שבת.

אבי ניסנקורן צילום: תומריקו

בהודעה שנמסרה מהיועץ המשפטי לממשלה מעט לפני כן נכתב כי הצעת החוק הממשלתית, שגובשה בהובלת משרד ראש הממשלה, בתיאום עם משרדי הבריאות, האוצר והמשפטים ויתר הנוגעים בדבר, גובשה על מנת להקנות לממשלה "סמכויות מפורשות ומתוחמות, מכוח חקיקה ראשית של הכנסת, לצורך המשך ההתמודדות עם נגיף הקורונה".

כל זאת, נכתב, "תוך פיקוח פרלמנטרי נדרש וראוי ועריכת האיזונים המשפטיים הנדרשים בין דרישות גורמי המקצוע לבין הצורך להוסיף ולשמור על זכויות הפרט גם בעת חירום". לפי היועץ המשפטי לממשלה, הצעת החוק באה להחליף את השימוש בתקנות שעת חירום שהותקנו בחודשים האחרונים, בתקופה שבחלקה לא ניתן היה לקדם חקיקה במסלול המקובל בכנסת.

הצעת החוק הופצה ב-28 במאי על ידי משרד ראש הממשלה להערות הציבור, ונוכח פניות שהתקבלו הוארך המועד עד אתמול. תקנות שעת חירום הראשונות שהותקנו צפויות לפקוע באמצע חודש יוני, ומכאן - כתב היועמ"ש - קיימת דחיפות בקיום הדיונים ובאישור הצעת החוק בכנסת עד למועד זה. לאור זאת, לא ניתן היה להאריך עוד את המועד לקבלת הערות הציבור.

היועץ אביחי מנדלבליט הדגיש כי עד כה התקבלו מאות הערות להצעת החוק, ועוד לפני תום המועד לקבלת הערות הציבור, הייעוץ המשפטי לממשלה כבר החל לדון וללבן את ההערות השונות מול גורמי המדיניות והמקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים. בנוסף לכך, נכתב, הערות להצעת החוק יישמעו ויידונו גם בהליכי החקיקה הפומביים בכנסת, הן במליאת הכנסת והן בוועדות הרלוונטיות.

"נתניהו דורס את הדמוקרטיה"

לפני התיקונים בחוק, תקפו באופוזיציה בחריפות את הממשלה. יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, טען השבוע כי החוק יוביל לפגיעה בפרטיות הציבור, וישמש כלי שרת בידי הממשלה למנוע מחאה: "אין שום היגיון לתת לממשלה סמכויות כל כך רחבות לעשרה חודשים. זה כולל מעקבי שב"כ ואפשרות לאסור על הפגנות שאינן נוחות לממשלה. אין הצדקה לתקנות מבחינת הקורונה. עדיף שהממשלה תתרכז בעזרה לעצמאים ולעסקים הקטנים ותנסה להציל את הכלכלה הישראלית".

גם בישראל ביתנו מתחו ביקורת חריפה על החוק וטענו כי מדובר בניסיון של ראש הממשלה לעשות שימוש בנגיף לצרכים פוליטיים. ח"כ אלי אבידר אמר כי "נתניהו דורס את הדמוקרטיה ובהצעת החוק הדרקונית החדשה הוא רוצה למנוע הפגנות ומחאת אזרחים. נתניהו ניצל את הקורונה והרס את חייהם של שניים וחצי מיליון אזרחים. כעת הוא מנסה להעביר חוק שימנע מהם להפגין. נתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים ואנחנו לא נרים ידיים כי אין לנו ארץ אחרת".