האוצר: שכר עובדים שהוצאו לחל"ת נמוך בכ-4,500 שקל מזה של הנשארים בעבודה

ניתוח עדכני של הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג בנוגע למאפייני העובדים שהוצאו לחל"ת (הושבתו) מעלה כי השכר הממוצע עמד על 7,577 שקל בעוד ששכרם הממוצע של העובדים שלא הוצאו לחל"ת עומד על 12,136 שקל (פער של 38%).

בסקירה דומה שפורסמה לפני חודש דיווח האוצר כי השכר הממוצע של העובדים שהוצאו לחל"ת עמד על 6,342. הפער נובע מכך שבעוד שבחודש שעבר הנתונים התקבלו ברמת החברות, כעת הנתונים הם ברמת הפרטים. הסקירה בחנה את נתוני העובדים המושבתים נכון לשבוע הראשון לחודש אפריל, אז ההשבתה הייתה בשיאה. הנתונים מוכיחים כי ההערכות לפיהן מעסיקים שלחו לחופשה ללא תשלום בעיקר עובדים חלשים יחסית בעסק, שאינם בעבודת הליבה ועם פריון נמוך יותר, היו נכונות.

שירות התעסוקה צילום: באדיבות שירות התעסוקה

הסקירה מעלה כי עיקר הפער בשכר בין המושבתים למועסקים נובע מכך שהמושבתים צעירים יחסית וברמת השכלה יחסית נמוכה - בכל קבוצות האוכלוסייה, גם עבור נשים וגם עבור גברים. הפער בשכר בין שתי האוכלוסיות בולט יותר בקרב גברים יהודים לא חרדים-פער של 37%, זאת לעומת פער של 31% בקרב נשים.

עוד עולה מהסקירה כי עד השבוע הראשון של אפריל הושבתו 27% מהמועסקים החרדים שעבדו בשנת 2017 בעוד ששיעור ההשבתה הכללי עמד על 19%.

בחינה מגדרית של אוכלוסיית העובדים שהושבתו מעלה כי שיעור ההשבתה של נשים היה גבוה יותר ועמד על 21% לעומת 16% אצל גברים. בקרב נשים ללא תואר עמד שיעור המושבתות על 24% (לעומת 12% עם תואר אקדמי) ובקרב גברים ללא תואר אקדמי עמד על 18% (לעומת 8%). גם בחינה של סוגי התארים מעלה פערים משמעותיים. 89% מהעובדים המושבתים, כך עולה בסקירה, הם ללא תואר אקדמי. מה שכמובן בהלימה לפערים בשכר בין העובדים המושבתים לעובדים שנותרו במקומות העבודה. לפי הסקירה סיכוייהם של בעלי תואר ראשון בתחומים ריאליים כמו מתמטיקה או פיזיקה להיות מושבתים נמוך ביותר מפי 2 מבעל תואר במשפטים.

בעוד ששיעור ההשבתה בקרב גילאי 25-34 עמד על 24%, בקרב גילאי 54-45 עמד על 17%. כמעט מחצית (46%) מהמושבתים שנרשמו בשירות התעסוקה עד תחילת אפריל הם מתחת לגיל 34.

על סמך אותם נתונים, יצרו באגף הכלכלנית הראשית רגרסיה לינארית שבוחנת את השפעת המאפיינים השונים על הסיכוי של עובד להיות מושבת. מאותה רגרסיה עולה כי הסיכוי של נשים להיות מושבתות גבוה ב-5.5% מזה של גברים והסיכוי של חרדים גבוה ב-6% לעומת יהודים שאינם חרדים. השכלה גבוהה מורידה את הסיכוי ב-8.5%.

במשרד האוצר סבורים כי המסקנה שעולה מהניתוח היא כי הפערים בהון האנושי, שמקורם בעיקר במערכת החינוך וההכשרות המקצועיות- אלו שיוצרים מראש את הפערים בשכר גם מגדילים את הפגיעות במשברים כלכליים.

למעשה הניתוח החדש מציג תמונה די מפורטת בכל הנוגע לאוכלוסית העובדים שהוצאו לחל"ת וייתכן שהיה יכול לשמש כבסיס לקבלת ההחלטה לגבי חלוקת מענקי תמרוץ ההעסקה בהיקף של 6 מיליארד שקל. אולם אותה החלטה התקבלה על ידי כץ בסופו של דבר ללא התחשבות בבעיות השונות שהוצפו ובמאפיינים שעולים מהניתוח, שכן המתווה שאושר פשוט מחלק כספים למעסיקים שיקחו בחזרה את העובדים, מבלי לבחון כיצד ניתן לסייע לאותם עובדים בטווח הארוך.