האם אתם משקיעים יותר מדי בעבודה ופחות מדי במותג שלכם

מרבית המנהלים העובדים בארגונים לוקים במה שאני מכנה "שאננת השכירים השבֵעים". הם מאמינים, כי די בעבודה הטובה שהם עושים כדי להעניק להם חוסן תעסוקתי וכלכלי, ורואים בתלושי השכר, בקרן ההשתלמות, ברכב החברה ובשאר ההטבות הנלוות - את ההוכחה לכך.

ומנהלות? מצבן קשה בהרבה מזה של המנהלים. הן אינן מבינות שכל הטוב הזה יכול להסתיים ברגע. שיגיע רגע שבו האירגון יבחר להיפרד מהן, או שהן יבחרו להתקדם הלאה. וברגע שהן יעמדו ברשות עצמן, המותג שהן בנו לעצמן (או לא...) הוא זה שיכוון את המשך דרכן. הוא זה שיאפשר להן "לסנן ולא להתחנן".

מיתוג אישי הוא הפוליסה היחידה לביטחון התעסוקתי של שכירים היום. הוא היחידי שמבטיח שכר, שפע, הזדמנויות ותגמולים ללא קשר למקום העבודה הנוכחי.

אבל מיתוג אישי לא מתרחש מעצמו. זאת אומרת הוא כן מתרחש בסופו של דבר מעצמו, אך מאחורי הקלעים ישנו תהליך אקטיבי שצריך להניע. תהליך שדורש שנשקיע בו את תשומת לבנו ואת מודעותנו.

אז הנה 10 סימנים שמעידים על כך ששכירים מושקעים יותר מדי בעבודה ופחות מדי בבניית המותג שלהם, וגם כמה הצעות איך אפשר לפעול אחרת. אם אתם מזהים את עצמכם, בכמה מן הסימנים או יותר, סימן שהגיע הזמן להתעורר ולהתחיל לדאוג למיתוג שלכם. איש לא יעשה את זה במקומכם.

1. אם אתם מציגים את עצמכם קודם כמנהל/ת בחברה X ורק אחר כך כמומחה או מומחית

הטייטל שלכם בעבודה, כמו גם מקום העבודה הנוכחי שלכם הם פיקדונות שניתנו לכם למשמורת. הם יכולים להילקח מכם בכל רגע, ולא תמיד תהיה לכם שליטה על כך. לעומת זאת, המומחיות שלכם נשארת אתכם כל עוד אתם מעוניינים להיות מזוהים איתה, ואתם, ורק אתם, מגדירים אותה.

מיתוג אישי, אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

2. אם אתם מנהלים בכירים, ואין לכם חשבון לינקדאין

סימן שאתם בונים על כך שאם אתם עושים עבודה נהדרת בתוך הארגון - זה לגמרי מספיק. אז זהו שלא. לעשות עבודה נהדרת זה תנאי הכרחי אבל לגמרי לא מספיק. לדאוג שידעו על כך בתוך הארגון זה חשוב, אבל גם לא מספיק. איש לא מבטיח לכם שהעבודה הבאה שלך תהיה בתוך הארגון. נהפוך הוא. ככל שאתם מתקדמים בארגון, הסיכוי שזה יקרה קטן. אז גם העולם בחוץ חייב להכיר את היכולות שלכם. גם המעסיקים או הלקוחות שלכם בפוטנציה חייבים לפגוש את הבטחת הערך שלכם. כך תוכלו בבוא היום "לסנן במקום להתחנן". חשבון לינקדאין מעודכן ופעיל היא דרך נפלאה לדאוג לכך.

3. אם אתם מוותרים על קורסים, ימי עיון וכנסים, כי חבל על כל יום עבודה

ההתפתחות האישית שלכם היא באחריותכם הבלעדית. בין אם הארגון מציע לכם לצאת לקורסים ימי עיון וכנסים ומוכן לשלם על כך, ובין אם תדרשו לשלם על כך מכספכם ואף להפסיד בשל כך ימי עבודה – אתם חייבים לדאוג להיות שם. זו ההשקעה שלכם בעצמכם.

4. אם המנהל/ת שלך הו/יא השופר היחיד שמדברר את עבודתכם הטובה

אתם עושים עבודה נהדרת, אך לא דואגים להיות מזוהים אתה. במקרה הטוב המנהל/ת שלך י/תדאג שידעו על כך, אך גם אז סביר להניח שהמידע יישאר בתחומי הארגון. במקרים רבים אחרים, הוא זה שיהיה מזוהה אתה, וכך את תמשיכו לעשות עבודה מצוינת, והוא/היא ייהנו מהתגמולים הנלווים.

5. אם הפוסט האחרון שהעליתם בפייסבוק הוא מלפני כמה חודשים ומככבים בו הילדים שלכם, החתול או הטיול ליוון

סימן שאינכם מנצלים את אחד הכלים הפשוטים והנגישים ביותר שעומדים לרשותכם על מנת לקדם את המותג שלכם. מארק צוקרברג מעמיד לרשותכם משרד פרסום/משרד יחסי ציבור צמוד כדי לתת לסביבה המקצועית שלכם ערך, וכך להתמתג על הדרך – ואילו אתם יושבים בחיבוק ידיים. זה לא שאין מקום לתמונות המהממות מיוון או מהבת מיצווש – אבל אני אומרת במינון של 20/80 – 80% תוכן מקצועי, ו-20% תוכן אישי.

6. אם אין לכם אף פגישה בשבוע מחוץ למשרד

הרי שעולמכם לא רק צר כעולמה של נמלה, הוא גם פגיע כמוה. כשאתם עובדים כל הזמן כשהפנים מופנות לתוך הארגון, ושוכחים שיש "בחוץ" עולם שלם של ידע ואנשים והתרחשויות, אתם גם מצרים את עולמכם, וגם מונעים מעצמכם להתבסס על קרקע יציבה. חשוב שתדעו מה קורה בחוץ, חשוב שתאפשרו לאנשים מחוץ לארגון להפרות אתכם, וחשוב שתפתחו נטוורקינג מקצועי שישמש אתכם כדי להמשיך ולצמוח.

7. אם אתם בבית ביום מחלה עם הילד, משתתפים בישיבות עבודה דרך הסקייפ/זום, אבל לא מוצאים זמן להעלות פוסט מקצועי

סימן שאתם חשים שהמיתוג האישי שלכם יכול לחכות. שזה לא בוער. שתטפלו בכך כאשר תזדקקו לו. בניית מותג יהלום נוצץ הוא תהליך מתמשך שצריך לבצע בקונסיסטנטיות. הוא צריך להיבנות לאורך זמן כדי שברגע האמת תוכלו להישען עליו. כדי שהוא ייתן לכם את הפירות הרצויים. אני משווה את התהליך לשימוש בחוט דנטלי: לא די להעביר אותו פעם בחודשיים למשך שעה. זו פעולה שצריכה להתבצע על בסיס קבוע כדי שהיא תהיה בעלת ערך. וזו האחריות שלכם לדאוג לגדר לו משבצות זמן ביומן.

8. אם אתם יודעים להציג היטב את המומחיות של החברה שלכם, אבל לא יודעים מהי המומחיות שלכם

התרגלנו לחשוב על האירגון כמי שמעסיק אותנו על מנת לקדם את האג'נדה שלו ואנחנו אלופים בלקדם את המסרים של הארגון.

אני רוצה להזמין אתכם לאמץ פרדיגמה הפוכה ביחס לקשר ביניכם לבין מקום העבודה: אתם אלו ש"מעסיקים" את הארגונים שבהם אתם עובדים על מנת לקדם את "מותג היהלום" שלכם. זו הקריירה האמיתית שלכם. אתם הבוס, ומקום העבודה משרת את תהליך הפיתוח שלכם. אין הדבר אומר שאינכם מחויבים לעבודה ושאינכם דואגים לעשות עבודה מצוינת. להפך. כדי לפתח את עצמכם ולהפוך למותג יהלום אתם חייבים לעשות עבודה מצוינת. אבל העבודה שם כדי לקדם אתכם - ולא להפך. היא האמצעי לקדם את מותג היהלום שלכם ולא מטרה בפני עצמה.

וכך, כל עוד העבודה מקדמת את ההתפתחות המקצועית והאישית שלכם, אתם שם. וברגע שהיא מפסיקה למלא את הייעוד הזה, הגיעה העת להמשיך הלאה. ואל חשש – תהליך המיתוג שלכם, אם הוא נעשה נכון ובמקצועיות, לא רק שאינו מתנגש עם עבודתכם בארגון אלא תומך בה.

9. אם אתם פונים להד האנטרים במקום שהם יפנו אליכם

סימן שלא פעלתם באופן ממוקד וקונסיסטנטי להגדיר את המותג שלכם, להפיץ אותו ברבים, ולתמוך באנשים אחרים שרוצים לקדם את המותג שלהם. זה הזמן לצאת לדרך, או כפי שאני נוהגת לומר "יפה שנה אחת קודם..."

10. אם המשכורת שלכם בהקפאה עמוקה במשך כמה שנים – זה אומר שאתם נלקחים כמובנים מאליהם

אם יש לכם מותג חזק תוכלו לנהל מו"מ על שיפור התנאים והשכר שלכם בלי להשוות לארגונים אחרים, עובדים אחרים וכל מיני סיבות מומצאות אחרות. אם השכר לא זז, סימן שהערך הנתפס שלכם אינו גבוה דיו. מה לעשות? לתת. לפזר ידע וערך, והמותג שלכם ייבנה על הדרך. ייכפה עליכם להפוך לאוטוריטה בתחומכם, ואיתה היכולת לשפר תנאים ושכר בעקביות. שווי המניה שלכם בשוק – יעלה.