משבר הקורונה
הממשלה אישרה תוספת של 14 מיליארד שקל לחבילת הסיוע למשק
לפי חישובי האוצר, היקף החבילה להתמודדות עם נזקי הקורונה עומד כעת על 100 מיליארד שקל - אך הסכומים שהועברו בפועל נמוכים בהרבה; הקרן להלואוות לעסקים קטנים ובינוניים תורחב מ-8 מיליארד שקל ל-14 מיליארד. הערכות: הגרעון השנה יעלה על 10%
הממשלה אישרה היום (א') את הרחבת תקציב תוכנית הסיוע ב-14 מיליארד שקל. לפי חישובי האוצר, יחד עם הסיוע שניתן באמצעות מינוף התקציבים עומדת חבילת הסיוע על היקף של 100 מיליארד שקל, אולם הביצוע בפועל נמוך כמובן בהרבה.
ההרחבה שאושרה כעת בממשלה תאפשר את הרחבת הקרן להלואוות לעסקים קטנים ובינוניים מ-8 מיליארד שקל ל-14 מיליארד שקל, מתן כלי מימון לחברות הייטק בהיקף של 2 מיליארד שקל, מתן ערבות מדינה לביטוח אשראי ספקים בהיקף של 750 מיליון דולר ועוד.
שר האוצר ישראל כץ צילום: אבי מועלם
במסגרת האישור בממשלה אושרה גם ההחלטה להעניק 6 מיליארד שקל לתמרוץ החזרת עובדים למשק כדי להוריד את שיעור האבטלה - תוכנית שתקועה כבר כחודש ללא התקדמות, כאשר עדיין לא סוכם המתווה בה תפעל, וכן קרן להלוואות לעסקים שסורבו על ידי הבנקים במסגרת הקרן להלוואות לעסקים קטנים, בשל הסיכון שנוצר עבורם בעקבות משבר הקורונה (כמו למשל מסעדות או גני אירועים).
הקרן בהיקף של 4 מיליארד שקל תעניק ערבות כוללת (דיפולט) של כ-60%, אולם טרם נחתם ההסכם עם הבנקים - לעומת ערבות כוללת של 15% בקרן המקורית. למרות ההתחייבות להפעיל קרן כזו לפני כבר מספר שבועות הדבר ייצא רק עכשיו לפועל, לאחר שיאושר התקציב לערבות בוועדת הכספים.
ההערכות בשלב זה הן כי הגרעון השנה יעלה על 10%, כאשר כבר בשנה הבאה יידרשו באוצר להתחיל במתווה גרעון יורד על מנת לצמצם את החוב שצפוי לגדול אף לשיעור של 75% מהתוצר (בעוד שהיום עומד על 60%), מה שכמובן מגדיל את תשלומי הריבית של הממשלה.
שר האוצר ישראל כץ מסר כי "מדובר בצעד חיוני בתהליכי ההתמודדות עם המשבר אליו נקלענו למען אזרחי מדינת ישראל ולצמצום מהיר של האבטלה במדינה".
מנשיאות המעסיקים והעסקים (התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר והתאחדות חקלאי ישראל) נמסר: "אנחנו בתחילתו של הגל השני של הצמצומים והפיטורים, ולצערנו מדובר בסכנה ממשית לתוספת מאות אלפי מובטלים חדשים כתוצאה מהירידה בפעילות העסקית, כאשר חלק מהמפוטרים החדשים אף לא יצא לחל"ת בגל הראשון. יש חשיבות קריטית להקצאה נכונה של מנגנוני שימור העובדים לפי הצרכים בשטח, ולא להחליט שוב על מנגנון בזבזני וחסר תועלת. המעסיקים במשק שבים ואומרים - התוכנית האפקטיבית ביותר לשמור על המועסקים הנה תוכנית פיצויים מרכזית הכוללת פיצוי בגין ירידה במחזורים לצד מנגנון חכם לשימור המועסקים בעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה. בנוסף, יש לאמץ את המודל הגרמני אשר יאפשר העסקה חלקית תוך השתתפות חלקית של המדינה בשכר העובדים. כל תוכנית אחרת תהיה בזבוז משווע של כספי מיסים ותביא לגידול באבטלה כבר בחודשים הקרובים".
