אין הסכמות בקואליציה: החוק הנורבגי ירד מסדר היום

הסרת החוק מסדר היום נעשתה שעה קלה לאחר שב-ynet התפרסמה לראשונה עלות החוק, שנחשפה בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. במסמך, שנכתב לבקשת ח"כ מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם), נכתב כי עלות החוק הנורבגי שהוצגה מתייחסת רק לעלות בגין חברי הכנסת החדשים שיתווספו, ואינה מתייחסת לעלויות הנוספות בגין הגדלת מספר חברי הממשלה.

לפי המסמך, העלויות הנוספות בגין תוספת של חבר כנסת כוללות עלויות ישירות, לרבות: עלות השכר של חבר הכנסת, העסקת יועצים פרלמנטריים, תקציב לשכה, עלויות רכב ותקורות. וכן עשויות לכלול עלויות עקיפות הנובעות מהצורך בבניית לשכות חדשות לחברי הכנסת (הכוללות שירותים, מקלחת ומטבחון), שכן גם לשרים ולסגני שרים יש לשכות בכנסת, וממילא נדרשת תוספת של לשכות. החוק צפוי להכניס למליאה 12 חברי כנסת חדשים - חמישה מכחול לבן, שניים מהליכוד ושלושה מש"ס ומיהדות התורה.

נתניהו וגנץ צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מהנתונים עולה כי העלות הישירה בגין כל חבר כנסת היא כ-1.7 מיליון שקלים בשנה. כ-700 אלף ש"ח עבור עלויות השכר של חבר הכנסת, כ-680 אלף שקל עבור העסקת שלושה יועצים פרלמנטריים, כ-93 אלף שקל עבור תקציב הלשכה הכולל בין היתר את תקציב הקשר עם הציבור, כ-85 אלף שקל עבור רכב וכ-156 אלף ש"ח בגין תקורות. בנוסף צוין כי ח"כ שמקום מגוריו מרוחק מירושלים זכאי לעיתים גם להוצאות לינה במלון בירושלים.

בנוסף לעלויות הישירות שפורטו לעיל, תיתכן עלות חד פעמית של בניית לשכות לחברי הכנסת הנוספים (הכוללות שירותים, מקלחת ומטבחון), שכן כאמור גם לשרים ולסגני שרים יש לשכות בכנסת, וממילא נדרשת תוספת של לשכות. כיוון שנכון להיום אין במבנה הכנסת מקום בו ניתן להקים לשכות חדשות, עלויות הקמת לשכות נוספות כוללות גם את עלויות הכנת התשתית הנדרשת, והן נאמדות על ידי חשבות הכנסת בכ-1.5 מיליון שקל עבור כל לשכה.

סך אומדן העלות עבור הפעילות של כל חבר כנסת נוסף הוא 1.7 מיליון שקל, ואם יהיה צורך בבניית לשכה עבור חבר הכנסת או עבור השר תהיה גם עלות חד פעמית של כ-1.5 מיליון שקל. אם מחברים עלויות אלו, מכפילים ב-12 חברי כנסת ובשלוש שנות כהונת ממשלה - מגיעים לסכום הנאמד ביותר מ-75 מיליון שקלים. במקרה של כניסת ח"כים נוספים, סכום זה כמובן יעלה.

יש לציין כי החוק הנורבגי אמור לכאורה לחזק את הכנסת בישראל, הקטנה באופן יחסי לפרלמנטים בעולם, מכיוון שיתווספו לה חברי כנסת פעילים במשרה מלאה במקום שרים שהכנסת היא עיסוקם המשני. עם זאת, ניתן היה להשיג מטרה זו גם בצמצום מספר השרים האסטרונומי של הממשלה החדשה.

ח״כ מיקי לוי, שביקש את חשיפת הנתונים, הגיב: "החוק הנורבגי שיובא הבוקר להצבעה שובר שיאים חדשים של ניתוק של הממשלה מהמצב הכלכלי הקשה שבו מצוי הציבור. בזמן שיותר ממליון מובטלים לא יודעים איך יסיימו את החודש, ועסקים קורסים נתניהו וגנץ בוחרים לבזבז מעל 100 מיליון שקל על ג'ובים מיותרים לחברי כנסת חדשים. זה כבר לא ישראל לפני הכול, זה ג׳ובים לפני הכול".

אתמול אישרו חברי הוועדה המסדרת של הכנסת ברוב של תשעה מול חמישה את הבקשה להקדים את הדיון לקראת ההצבעה על החוק הנורבגי. חברי הכנסת מהאופוזיציה התנגדו בתוקף לפטור וטענו להפרת הסכם של הקואליציה שהבטיחה לדבריהם להעניק פטור מחובת הנחה להצעה של האופוזיציה - הצעת חוק דמי אבטלה לעצמאים.

בסיכום בין הקואליציה לאופוזיציה הוחלט כי בוועדה יעלו גם שני חוקים שיקבלו פטור מחובת הנחה (ובכך הדרך להשלמתם מתקצרת). אך אתמול, אחרי פרסום סדר היום, התברר שהקואליציה חזרה בה מההסכמות והחוק של דמי אבטלה לעצמאים לא יעלה. בבירור של האופוזיציה עם הקואליציה מדוע זה הושמט, ענו להם: "לא ידענו שמדובר בתפוח אדמה לוהט כזה".

באופוזיציה תקפו בחריפות את הדיון בנושא. חבר הכנסת עודד פורר מישראל ביתנו כתב: "הצעת החוק הראשונה שהממשלה המקדמת אחרי הקמתה - דמי אבטלה לעצמאים. סתם, נראה לכם?". פורר הוסיף כי "הבוקר מקדמים בפטור ובדחיפות את החוק הנורבגי שיאפשר לחלק מעשרות השרים וסגני השרים להתפטר ולהכניס לכנסת עוד חברים. חשוב לציין: חוק נורבגי בממשלה רזה הוא חיובי, בממשלה שמנה הוא חזירי".