אחד מכל 5 עובדים מובטל, אבל בממשלה יש משרות לכולם

ממשלת החירום שתוקם בראשות בנימין נתניהו ובני גנץ עתידה למנות 32 שרים ועוד 7 עד 8 סגני שרים. בכך היא תהפוך לממשלה בזבזנית ומסורבלת ביותר, במקום ממשלה רזה ויעילה. זאת בניגוד לצו השעה שכאחד מתוך כל 9 אזרחים מובטל או בחל"ת.

שיעור האבטלה בישראל הגיע בימים האחרונים ל־20.12% ולפי התחזית עד פסח ירשמו כמיליון מובטלים. בנוסף, ההוצאות הצפויות לקופת המדינה גם כך כבדות והתקציב נפרץ כדי להכיל את הטלטלה הכלכלית חסרת התקדים שחווה המשק. הגדלת מספר השרים צפויה גם לצרוך משאבים כספיים נוספים וגם להעמיק את הבירוקרטיה עד כדי שיתוק.

עלות לשכות השרים וסגניהם תגיע לכ־700־650 מיליון שקל לתקופת כהונתה של הממשלה, שנחתמה ל־3 שנים: שנה וחצי בראשות נתניהו ואחריהן שנה וחצי בראשות גנץ. עלותה של לשכת שר עומדת על כ־6 מיליון שקל בשנה ועלות לשכת סגן שר כ־3 מיליון שקל בשנה. בלשכת שר מועסקים במשרות אמון לפחות 6 עוזרים, בהם: עוזר, יועץ בכיר או ראש מטה, מנהלת לשכה, יועץ תקשורת ונהג. סגן שר רשאי להעסיק 3 עובדים בלשכתו.

שולחן הממשלה במליאת הכנסת יכול להכיל בדוחק 27-25 שרים ול"כלכליסט" נודע שבשל כך יוקם מחדש "שולחן הממשלה הקטן" שהיה במליאה בשנים 2009־2013 במהלך הקדנציה השנייה של נתניהו כראש ממשלה. באותן שנים מנתה הממשלה בשיאה 30 שרים ו־7 סגני שרים.

ממשלת נתניהו היוצאת החליטה בינואר 2018 שמספרם של משרדי הממשלה יצומצם ל־17, כדי לייצר חיסכון מצטבר של כמיליארד שקל לקופה הציבורית. עוד קודם לכן ב־2013 חוקק ביוזמת יש עתיד חוק להגבלת מספר השרים ל־18 ואת מספרם של סגני השרים ל־4, והוא נכנס לתוקף עם הקמתה של הממשלה החדשה. כעת יש לחוקק תחתיו חוק שיאפשר הקמת ממשלה גדולה כמעט פי שניים, ולכן תדחה הצגת הממשלה לכנסת, ככל הנראה לשבוע הבא. במקביל, יחוקק חוק שיעגן את הרוטציה בין נתניהו לגנץ באוקטובר 2021 ויעניק לנתניהו מעמד של ממלא מקום ראש הממשלה כאשר לא יכהן כראש הממשלה. החוק יאפשר לנתניהו לכהן למרות כתב האישום שהוגש נגדו.

הסיבה לממשלה הגדולה היא הבטחתו של נתניהו לגנץ שתוקם ממשלה פריטטית, כלומר כזו שבה יהיה שוויון ביחסי הכוחות בין גוש הימין לבין חוסן לישראל ומפלגות אחרות מהגוש ככל שיצטרפו גם כן. כך, כל אחד מהגושים יזכה ל־16 שרים. בני גנץ וגבי אשכנזי יקבלו את תיקי החוץ והביטחון - כשעדיין לא הוחלטה סופית החלוקה. בנוסף, תקבל חוסן לישראל את תיקי המשפטים, הכלכלה, התרבות, החקלאות, התקשורת, הרווחה, התיירות ועוד.

שני המינויים המעניינים והטעונים ביותר בממשלה הבאה יהיו תיק המשפטים ותיק הבריאות. גנץ מבקש למנות כשר המשפטים את את יו״ר ההסתדרות לשעבר אבי ניסנקורן. נתניהו פסל תחילה את המינוי אולם גנץ ממשיך להפעיל לחצים בחזית זו. מועמד נוסף לתפקיד הוא ח"כ חילי טרופר.

בחזית הבריאות הביקורת הציבורית שנשמעה בסוף השבוע על הותרת של ליצמן במשרד הבריאות הובילה את גנץ לתבוע גם התיק הזה. סביב תיק זה צפוי להתקיים קרב קשה שסיכוייו של גנץ לנצח בו קלושים, משום שנתניהו כבר הבטיח לבן בריתו הפוליטי יעקב ליצמן מיהדות התורה שיישאר במשרד.

דרישה נוספת שהעלה גנץ בעקבות לחץ ציבורי היתה אי החזרתו של ח״כ יולי אדלשטיין לתפקיד יו״ר הכנסת, לאחר שסירב למלא את החלטת בג״ץ בשבוע שעבר ואף תקף בחריפות את בית המשפט. גם לדרישה זו צפויים לסרב בליכוד.

עלויות החוק הנורבגי

מכיוון שגנץ מגיע לממשלה עם 14 חברי כנסת בלבד, כל חברי הכנסת של חוסן לישראל צפויים להתמנות כשרים - גם זה מצב חסר תקדים. בנוסף, מבקש גנץ למנות שני שרים מקצועיים שאינם חברי כנסת. ח״כ מיקי חיימוביץ' דרשה את את תיק הגנת הסביבה שבו מחזיק זאב אלקין מהליכוד, אולם עתידה לקבל תחתיו את תיק התרבות. יו"ר הלובי החקלאי ח"כ אלון שוסטר מעוניין בתיק החקלאות, שאליו פוזל גם עמיר פרץ מהעבודה, אם יצטרף לממשלה.

מעבר לתיקים בממשלה הובטחו לחוסן לישראל שתי משרות: יו"ר ועדת חוץ וביטחון וסגן יו"ר הכנסת. אלא שבמצב העניינים הנוכחי, לא נותרו בכחול לבן חברי כנסת לאיוש משרות אלה. לפיכך, הכוונה היא לחוקק חוק נורבגי שיאפשר התפטרות של 4 שרים וכניסת ח"כים חדשים מחוסן לישראל לכנסת במקומם.

עלותה השנתית של לשכת חבר כנסת היא מיליון שקלים. התפטרותם של 4 שרים מחוסן לישראל והשבעתם של 4 ח"כים חדשים מהמפלגה תגדיל את הוצאות הכנסת ב־4 מיליון שקל לשנה, או 12 מיליון שקל לקדנציה של 3 שנים. אם מפלגות אחרות ינהגו באופן דומה, העלות תגדל.

נתניהו וגנץ במליאה צילום: ערוץ הכנסת

פרץ ושמולי בדרך?

בינתיים בכירים בליכוד זועמים ואומרים: "נתניהו ערך מכירת חיסול פומבית של ג׳ובים, כדי לפתות את גנץ". הפועל היוצא של הסיכומים בין נתניהו לגנץ הוא ש־6 מבין 16 שרי הליכוד יעזבו את משרדיהם.

שניים מהתיקים הבכירים שיישארו בידי הליכוד הם תיק האוצר ותיק ביטחון הפנים. המועמד המוביל לאיוש משרד האוצר הוא ישראל כץ שיפנה את משרד החוץ. בתקופת קמפיין הבחירות הבטיח נתניהו את תיק האוצר לניר ברקת וכעת הוא צפוי להפר אותה. כפיצוי יציע נתניהו לשניים משרי הליכוד הבכירים, השר לביטחון פנים גלעד ארדן ומ״מ מקום שר העבודה והרווחה ושר המדע אופיר אקוניס 2 משרות בכירות בשירות החוץ: משרת השגריר באו"ם ומשרת השגריר בארה"ב.

לפחות שלושה שרים המקורבים לנתניהו יצטרכו לפנות את משרדיהם ולהיאבק על תיקים חדשים: שרת התרבות מירי רגב, מ״מ שר המשפטים אמיר אוחנה ושר התקשורת דודי אמסלם. רגב פוזלת לתיק ביטחון הפנים, אולם גנץ מתנגד למינוי זה. היא מוזכרת כמועמדת לשרת התחבורה.

הפחתת מספר שרי הליכוד מ־16 ל־10 נועדה לאפשר את מינויים של שרים נוספים מבלוק הימין. נפתלי בנט, יו"ר ימינה שמכהן כיום כממלא מקום שר הביטחון מעוניין בתיק האוצר ואינו רוצה לשוב למשרד החינוך. שר החינוך רפי פרץ קיבל לפני הבחירות הבטחה אישית נתניהו להמשך כהונתו כשר החינוך, אלא שכעת נתניהו לא יוכל לעמוד בכך. גם שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' מבקש להישאר בתפקידו. אבל בליכוד מוזכרים לתפקיד יריב לוין, גלעד ארדן, ומירי רגב אם ייפרדו מתפקידם. אם ימינה תקבל רק 2 תיקים וסגן שר איילת שקד לא תתמנה כשרה בממשלה. ח״כ משה גפני מיהדות התורה קיבל הבטחה מנתניהו להישאר בתפקידו כיו"ר ועדת הכספים. ש"ס בראשות אריה דרעי תמשיך להחזיק בתיקי הפנים והדתות.

בכנסת מעריכים שיו"ר העבודה ח"כ עמיר פרץ וח"כ איציק שמולי צפויים להצטרף לממשלה. פרץ מוזכר כשר החקלאות ושמולי כסגן שר העבודה והרווחה. בליכוד אומרים שח"כ אורלי לוי אבקסיס (גשר) תצטרף לקואליציה ותקבל תפקיד של סגנית שר במשרד הרווחה או במשרד אחר.

לממשלה החדשה שתיתמך על ידי 75 חברי כנסת (כולל פרץ ושמולי, אם יצטרפו) לא נותרו "חיילים בכנסת", שכן 41 מבין חברי הכנסת, עד שיחוקק החוק הנורבגי, הם רה"מ, 31 שרים, 8 סגני שרים, ויו"ר הכנסת. כלומר נותרו רק 34 חברי כנסת מהקואליציה שיאלצו להתרוצץ בין ועדות הכנסת השונות כדי לגייס רוב בעד עמדת הממשלה. זאת אל מול 45 חברי כנסת מהאופוזיציה שנחושים לנהל מאבק פרלמנטרי עיקש.