מדד אפריל ירד ב-0.3%; מחירי הדירות השלימו עלייה של 4.2% בשנה

המדד הושפע בעיקר מירידת מחירים בולטת של 3.3% בסעיף התחבורה. מנגד נרשמו עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות - 4.8%, הלבשה - 3.1% ומזון - 0.7%. מרכיב הדיור במדד ירד ב-0.2%,  מדד שכר הדירה ירד ב-0.4%.

הפירות והירקות התייקרו צילום: דנה קופל

גם בחודש מרץ, למרות סגירת החנויות והקניונים בגלל נגיף הקורונה וחרף התחזיות הקודרות בענף האופנה, נרשמה עליית מחירים של 3.2% בסעיף ההלבשה וההנעלה.

עוד עולה מהנתונים, כי מתחילת השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.4% וב-12 החודשים האחרונים (האינפלציה השנתית) ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.6%. לפי התחזיות, האינפלציה בשנת 2020 צפויה להיות שלילית.

מחירי הדיור השלימו עלייה של 4.2% בשנה

עוד מפרסמת היום הלמ"ס, כי מחירי הדירות עלו ב-0.6% חודשים פברואר-מרץ לעומת מחירי העסקאות בינואר-פברואר, ובכך השלימו עלייה של 4.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (פברואר 2019-מרץ 2019). המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקה לרכישת דירה היה ברבעון הראשון של השנה 1.6 מיליון שקל. ברבעון הקודם עמד המחיר הממוצע על 1.544 מיליון שקל.

הדירות התייקרו צילום: אוראל כהן

בהשוואה לחודשים ינואר-פברואר 2020, בחודשים פברואר-מרץ 2020 נרשמו עליות מחירים במחוזות: מרכז 0.8%, צפון ותל אביב 0.7% כל אחד, ירושלים 0.6% ודרום 0.2%; לעומתם, מחוז חיפה נותר ללא שינוי.

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, כלומר פברואר 2020-מרץ 2020 לעומת פברואר 2019-מרץ 2019, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות, כאשר הבולטות שבהם נרשמו במחוזות: תל אביב 6.6%, וירושלים 5.0% וצפון 4.6%.

בבחינה של מחירי הדירות החדשות נמצא כי הם עלו בחודשים פברואר 2020-מרץ 2020 לעומת ינואר 2020-פברואר 2020 ב-1.0% ובכך השלימו עלייה של 0.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (פברואר 2019-מרץ 2019). שיעור העסקאות במסגרת מחיר למשתכן שהשתתפו בחישוב מהווה 39.6% בהשוואה ל-38.9% בתקופה הקודמת (ינואר 2020 -פברואר 2020).

סעיף הדיור במדד ירד ב-0.2%. סעיף הדיור המבוסס על שכר דירה ולא על מחיר הדירות ירד ב-0.4%. זאת על רקע הפרסומים לפיהם בעלי דירות הפחיתו את שכר הדירה, ולאחר עליה של 0.9% בחודש מרץ.

היכן נאספו הנתונים?

בהלמ"ס מציינים כי בהמשך לחודש מרץ, מגפת הקורונה העמידה גם בחודש אפריל אתגרים רבים בפני עורכי המדד, הן מבחינת איסוף הנתונים והן מבחינת הירידה בצריכה. במסגרת זו, איסוף הנתונים נסמך בעיקר על שילוב בין איסוף מחירים בחנויות מדגם שהיו פתוחות לבין תגבור איסוף מחירים מקוונים במקומות שבהם היתה צריכה מקוונת בלבד, ונטרול קבוצות צריכה שהצריכה בהן היתה אפסית כמו עריכת מסיבות ואירועים, הארחה, נופש, טיולים מאורגנים ונסיעות לחו"ל.

כפי שמצוין, במהלך חודש אפריל החנויות לממכר מזון (מרכולים, מכולות, חנויות ירקות ופירות ועוד) וכן חנויות הפארם נותרו פתוחות, ובשבוע האחרון של החודש החלו גם להיפתח בהדרגה חנויות הרחוב. שילוב זה אפשר לפקוד קצת מעל ל-50% מהחנויות. בנוסף תגברו בהלמ"ס את האיסוף של מחירים מקוונים בפריטים שבהם עיקר הצריכה התבצע באמצעים מקוונים כגון הלבשה, הנעלה, אופטיקה, צעצועים, מוצרי חשמל, ריהוט ועוד פריטים שבהם החנויות הפיזיות היו סגורות רוב החודש לקהל הרחב. שילוב זה לפי הלמ"ס, אפשר להפיק את רוב המדד כסדרו.