כן, לפתוח מיד את בתי הספר

עד רגע זה לא ברור אם בתי הספר יחזרו לשגרה ביום ראשון הקרוב, או שוב יטילו עליהם מגבלות ומתווים, לפי כללי הזהירות הנוקשים בחסות משרד הבריאות. ככה זה כשמי שמנווט את הספינה ששמה משרד החינוך רק מקבל תכתיבים, ולא מצביע מיד על נקודות לא הגיוניות במתווה. וכך יוצא שפעם מאשרים חזרה לשגרה, ופעם מוציאים הודעת ביטול. שלא לומר "אופס, טעינו".

הבוקר התחיל אופטימי. נראה היה שסוף סוף מישהו במשרד החינוך התעורר. זה לקח כמה שבועות, אבל היה נדמה שקריאות הביקורת מצד ראשי רשויות, מנהלות והורים הגיעו לאוזניים המתאימות. לרגע היינו בטוחים שהנה, כבר חוזרים לשפיות, אבל אז התברר כאמור שחל בלבול. חידוש הלימודים – עדיין לא אושר סופית.

לא ברור עדיין איזה מתווה ייפול בגורל החל מיום ראשון הקרוב, אבל השאיפה היא שמקבלי ההחלטות יבינו כי כדאי להתחיל להסיר את המגבלות, בעיקר ביישובים שבהם סף התחלואה הוא נמוך. כשהעקומה ממשיכה להשתטח, מספר החולים כבר לא קופץ בקצבים מבהילים, אפשר בהחלט להתחיל להחזיר את השפיות לבתי הספר.

מתווה מנותק מהמציאות: משחקים בכאילו

אני לא יודע להצביע על מי בדיוק עומד מאחורי המתווים הקודמים לחזרה ללימודים, אבל מה שבטוח שכף רגלו כבר מזמן לא היתה בבית הספר.

בדיוק כמו המתווה הראשון לכיתות א'-ג' שהתייחס לקפסולות של 15 ילדים בלבד, מבלי להבין שבכיתה יש 34 ילדים, כך גם המתווה האחרון לחזרה ללימודים של השכבות הבוגרות יותר היה מנותק מהמציאות, לוקה בחוסר הבנת השטח ובעיקר מזלזל בצוותי ההוראה ובילדים שכמהים לשגרה.

בית ספר במבשרת ציון השבוע צילום: AFP

על פי ההוראות שנמסרו רק לפני מספר ימים, כיתות ד'-ו' היו אמורות לשוב לבית הספר ללמידה של יום אחד בלבד, כשההחלטה האם שעות הלימוד יתפרסו על פני כל השבוע או יתרכזו ביום אחד – יום שישי – נתונה למנהלים. מדובר בהחלטה אומללה, שרק מוכיחה עד כמה משרד החינוך מנותק ממה שקורה בשטח. שיטת הסלמי, לפיה ילדי כיתות ד'-ו' יגיעו לשעה בסיום הלימודים היא בדיחה עצובה. אי אפשר לחטא את הכיתות במעבר בין השכבות, שלא לדבר על ההגבלות של צוותי ההוראה שגם הם מחוייבים במספר מוגבל של מעברים בין קפסולות.

גם לימודים שירוכזו ביום שישי לא ייתנו מענה נכון. ובכל מקרה, למידה של 4 שעות שבועיות בלבד היא לא למידה. זה רק לשחק בכאילו.

ראשי הרשויות מיהרו לצאת נגד המתווה. פורום 15 ראשי הערים הגדולות הודיע כי עם מתווה כזה הוא לא מחזיר את הלימודים לכיתות ד'-י'. במשרד החינוך החלו לגרד את הפדחת. קרוב לוודאי שמישהו שם התחיל לזוז שלא בנוח על הכסא. הגיע הזמן.

פתאום כן אפשר לערבב בין הקבוצות

לכל הפלונטר התווסף גם מתווה הצהרונים – שגם הוא, איך לומר בעדינות, נרקם דרך המבחנות הסטריליות של משרד הבריאות, ולא עבר את המסננת של משרד החינוך שהיתה אמורה להצביע על הנקודות הבעייתיות.

לפי הדרישה, הצהרונים היו אמורים להמשיך את קפסולות הבוקר. אבל מה קורה כשבקפסולות הבוקר מעורבבים ילדי צהרון עם ילדי בוקר (כאלה שחוזרים הביתה ולא ממשיכים לצהרון בסיום הלימודים). וכשהדרישה היא למינימום של 7 ילדים בקבוצה ועד 17 מקסימום (כמו גודל הקפסולה) נוצר מצב שיש קפסולות עם פחות ילדים מהמינימום. עובדה שלא מאפשרת להם לקחת חלק בקפסולות של הצהרונים.

אתמול בלילה יצא מסמך בהול מהאחראי על הצהרונים במשרד החינוך, שמאפשר באופן חד- פעמי לערבב בין הקפסולות כדי לאפשר לילדי הצהרון להיות יחד. אתם מבינים? פתאום כן אפשר לערבב בין הקבוצות.

פעם כן, ופעם לא. בדיחה.

אבל דווקא ההוראה הזו, ייתכן שהיתה זרז להקלות שכבר מסתמנות. כי בואו נודה על האמת – אין דרך לשמור כיום על הפרדה בין הילדים.

כי גם אם הילדים או הנוער נמצאים בקפסולות שונות בזמן הלימודים, הרי שאחר הצהריים חלקם כבר מתראים זה עם זה. אפשר לראות אותם בגני המשחקים, במגרשי הספורט ואפילו בחוגים שחזרו לפעול – הילדים הללו כבר מזמן התערבבו אלה עם אלה.

ולכן, מוטב למשרד חינוך לפתוח לאלתר את בתי הספר לשגרה מלאה, כשהדבר היחיד שעוד אפשר ליישם הוא חבישת המסיכות. את כל משחקי הקפסולות, ההגבלות או ההפסקות השונות בין השכבות, יש לאפסן עמוק בארון. כשהשמש בחוץ זורחת ומזג האוויר מאיר פנים, אין משמעות להפרדה מאולצת. וכשהעקומה ממשיכה להשתטח ראוי שגם משרד החינוך יירד מהעץ ויפה שעה אחת קודם.