המורים נוטשים את האלונקה

היה יפה לראות את יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד קוראת בשבוע שעבר לגננות להתנדב לעבודה בל"ג בעומר, בשעה שהורים רבים מנסים לחזור לשגרת עבודה. באותה מידה היה מאכזב לראות את בן דוד חוזרת בה במהירות ומודיעה שתמנע התנדבות גם ממי שתרצה בכך, לאחר שמשרד האוצר ביקש מהמורים ומהגננות לעבוד בל"ג בעומר.

הפגנת המורים בת"א צילום: גולן פרידנפלד

גם בשגרה הורים רבים לא מבינים מדוע מורים מקבלים חופש בל"ג בעומר או באסרו חג של שלושת הרגלים. אך בעוד בשנה רגילה יש מקום לכבד הסכמי העבודה, בעייתיים ככל שיהיו, ההתעקשות על חופשת ל"ג בעומר השנה נראית מנותקת מהמציאות.

בתי הספר חזרו לעבודה אך לפני כשבוע והגננות חוזרות לעבודתן רק היום. אם המורים והגננות יחזירו את הילדים לבית בל"ג בעומר, הם משולים למי שנוטשים את האלונקה. הם הרי מכירים את המספרים של מיליון מובטלים ומאות אלפי עובדי ציבור שהוצאו לחופשות כפויות.

למורים היתה שורת דרכים להגיב לבקשת האוצר. הם יכלו, למשל, להכריז כי הם מוכנים לעבוד בל"ג בעומר כנגד אחד מתשעת ימי החופשה שעליהם ויתרו בחופש הגדול, ולפתוח במשא ומתן בנושא. במקום זאת נראה כי הנהגת המורים נעלבה מבקשת האוצר ובחרה להעניש את הציבור. ייתכן שציבור עובדי ההוראה שכחו שהם לא רק עובדים אלא גם מחנכים.

עם זאת, אי אפשר לפטור את האוצר מאחריות לכשלים הקשים ולסחבת בהחזרת מערכת החינוך לשגרה. אף שהגננות חוזרות היום לעבודה, ילדים רבים לא ילכו למעון או למשפחון כי האוצר הותיר לרגע האחרון את סיכום ההסדרים הכספיים שמאפשרים את פתיחתם. גם את סוגיית העבודה בל"ג בעומר צריך היה לפתור כבר לפני שבוע־שבועיים. לא סתם מאשימה בן דוד את אנשי האוצר כי להיזכר בל"ג בעומר רק בסוף השבוע שלפניו זה "חוסר תום לב".