נתניהו וגנץ מבקשים 100 ימי חסד ומסתכנים בבחינת גבולות בג"ץ

"מה הקשר בין קורונה למינוי מפכ"ל?" תהתה נשיאת העליון השופטת אסתר חיות בדיון על הסעיף הקואליציוני להקפאת מינויי בכירים בשירות הציבורי. בעקבות דרישת בג"ץ הסכימו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ להכניס שינויים בסעיף זה, והקפאת מינויי בכירים בשירות הציבורי תקוצר משישה חודשים ל־100 ימים. גם סעיף הקפאת החקיקה בכנסת לחצי שנה ישונה כך שתקודם חקיקה עם עדיפות לחוקי קורונה.

שתי המפלגות מנמקות את הקפאת המינויים ב־100 ימי חסד לשרים הממנים החדשים, עם אפשרות לביצוע המינויים קודם לכן אם תושג בהסכמה בין הצדדים. מאחר שהמשרות הללו לא מאוישות תקופה ארוכה ולנוכח תקופת החירום, מן הראוי היה לא לעכב עוד את ביצועם. בכלל את הסעיף הזה היה צריך להוציא מההסכם הקואליציוני, אלא שאף צד לא מאמין לשני, ולכן נדרשו לחתום שהמינויים הללו יבוצעו בהסכמתם של שני הצדדים.

מימין: נתניהו וגנץ. דורשים 100 ימי חסד לשרים הממנים בכירים

גם ההודעה על אפשרות לקידום חקיקה שאינה קשורה בקורונה היא דקלרטיבית בלבד ולא בטוח שהן מתכוונות לעמוד בה. מאחר שלקואליציה יש רוב של 78-72 חברי כנסת, היא תוכל להדוף כל הצעת חוק שאינה נראית לה. מסיבה זו שינו שתי המפלגות את נוסח החוק המחייב רוב לשינוי "חוק הרוטציה" מ־75 ל־70 ח"כים. בליכוד רצו רוב נמוך יותר מחשש שימינה לא תצטרף לקואליציה.

בסעיף המעניין ביותר את הליכוד — הרכב הוועדה למינוי שופטים — לא ניתנה תשובה. עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג את נתניהו, שאל את שופטי בג"ץ לגבי עמדתם בסעיף זה. הנשיאה חיות תהתה: "אנו במצב חירום קורונה, וזה הדבר הכי רגיש?".

ההערכה היא שהליכוד יתקשה להסכים לשינוי הסעיף על ידי בג"ץ. לפי ההסכם הקואליציוני, שני נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים יהיו מהקואליציה: צבי האוזר ואסנת מארק. בניגוד לעבר, לאופוזיציה בכנסת לא יהיה נציג בוועדה לבחירת שופטים.

נתניהו כינס שלשום מופע ראוותני בנושא הישגיה של ישראל במלחמה בקורונה, תוך שהוא משייך את ישראל למועדון המדינות המוצלחות ומציין כי מדינות רבות מבקשות ללמוד מישראל. ישראל אכן יכולה להתגאות בהצלחתה, אך אין סתירה בין זה לבין העובדה שנתניהו רתם שוב את עקומת הקורונה לצרכיו הפוליטיים. ניתן היה לומר שנתניהו והקורונה מחוללים יחדיו: המגפה, בלי להתכוון, עולה ומורידה להבות בעיתוי שתואם להפליא את צרכיו, והוא מצדו מתאים את מידת הפאניקה בנאומיו ובמדיניותו לתמונת המצב הפוליטית.

לפני כחודש בכל הופעה תקשורתית שלו לאומה השתמש נתניהו בקורונה כדי לקרוא לגנץ להיכנס אל מתחת לאלונקה ולהקים ממשלת חירום משותפת. שלשום הפך נתניהו לסנטה קלאוס שמשחרר את העם מהסגר ומחלק מתנות לעצמאים ולעסקים. וזה מזמן את השאלה: אם המצב כל כך טוב בבלימת הקורונה, מדוע להקים ממשלת חירום? כדי לחלץ את המשק מהמשבר ניתן היה להקים ממשלה קטנה וצנועה יותר, וכעת מתייתר גם הצורך להגדירה כממשלת חירום, עם מכלול המגבלות הדמוקרטיות שהשיתה על עצמה מהטעם הזה, גם אחרי מקצה השינויים בהסכם הקואליציוני.

אפרופו השינויים בהסכם הקואליציוני שנולדו מהבקורת של בג"ץ, מעניין היה העיתוי שבחר נתניהו להשיב לשאלות עיתונאים לראשונה מאז פרוץ המגפה. בתשובה לשאלה על בג"ץ, שהיתה צפויה להישאל בתום יומיים של דיונים, מיהר ראש הממשלה לאיים שאם בג"ץ יתערב בהסכם, הוא עלול לקרוס ומשם הדרך לבחירות רביעיות קצרה. מי שמכיר את נתניהו לא יכול היה להשתחרר מהתחושה שנאומו היה נאום בחירות. לאחר שהעניק מתנות לאזרחים הוא מוכן ללכת לבחירות אם בג"ץ יוביל לכך.

מחר לפנות בוקר אמורה מליאת הכנסת לסיים את חקיקת "חוק הרוטציה". לפי סיכום בין הליכוד לכחול לבן, 61 ח"כים יחתמו על פנייה לנשיא ראובן ריבלין כדי שיטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה. בכחול לבן רצו להציג את הממשלה מחר מחשש שנתניהו ישיג בשבועיים הללו את תמיכה של שני ח"כים ממפלגת העבודה או דרך ארץ ויזנח את הקמת ממשלת החירום.

נתניהו לא רצה להציג מחר את ממשלתו בכנסת בטרם תתקבל הכרעת בג"ץ בעניין כהונתו כראש הממשלה ובעניין ההסכם הקואליציוני. הוא מעדיף לקבל את המנדט להציג ממשלה בתוך 14 ימים, ובינתיים לראות מה תהיה החלטת בג"ץ. אם בג"ץ יפסול את החוק או את הסעיף המעגן אוטומטית את כהונתו של נתניהו כראש הממשלה החלופי, אז נתניהו יעדיף להודיע שלא עלה בידו להקים ממשלה ולהקדים את הבחירות. לעומת זאת, אם בג"ץ יפסול את השבעת גנץ לראש הממשלה הבא ואת חוק הרוטציה, גנץ יהיה תלוי בחסדיו של נתניהו.