פרשנות
היום השני בבג"ץ: רק דיון "מסחרי" על שינויים בסעיפי ההסכם הבעייתיים
ההישג הגדול של השופטים הוא בחילוץ הסכמת השותפים הקואליציוניים שלא לפעול בניגוד לדין, ואת יום הדיונים כולו ניתן לסכם במשפט הנפלא של השופט יצחק עמית: "אדוני מבקש שנוציא צו מוחלט שהופך את העולם לטוב יותר. זה לא בסעדים שלנו"
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, פתחה את יום הדיונים השני במרתון נתניהו, בקיצוץ משמעותי של גבולות הגזרה – להוציא מהדיון חקיקה שעברה, חקיקה שבצנרת, וחקיקה עתידית. מה נותר? בעיקר השטחת הכנסת והוועדה לבחירת שופטים, גימוד האופוזיציה, הקפאת המינויים והשקת ממשלה ללא קווי יסוד.
- הסתיים הדיון בבג"ץ על ההסכם הקואליציוני: השופטים ביקרו את הקפאת מינויי הבכירים וה"נורווגי המדלג"
- הנשיאה חיות לעותרים נגד נתניהו: "גם אם לא נקבל עמדתכם - המבצר לא נופל"
- שופטי העליון לא התרגשו מהאזהרות על קץ הדמוקרטיה
עו"ד אביגדור פלדמן היה היחיד להתקומם: "אבל זה לא ימנע מאתנו לטעון לגבי החקיקות?". חיות: "מוטב להתמקד בנושאים שבהם ההיתכנות להתערבות גבוהה יותר בשלב זה". כלומר, כבר בתחילת הדיון הבהירו השופטים שלא יתערבו בחקיקה שטרם הבשילה.
1. בניגוד לדיון אתמול שנשא אופי ערכי יותר – האם נאשם יכול לקבל מנדט להרכבת ממשלה ולכהן בראשותה, הדיון היום נשא אופי "מסחרי" יותר, כאשר השופטים מנהלים משא ומתן עם נתניהו, מפלגתו והשותף הקואליציוני – עוה"ד מרדכי ראבילו, אבי לוי, ושימי בר-און בהתאמה – על 'פיין טיונינג' לסעיפי ההסכם הבעייתיים.
כל השותפים לחתונה הזו טרחו להדגיש את התיעוב והחשדנות הבסיסיים שבבסיס הברית הפוליטית שכרתו. עו"ד בר-און אפילו הדגיש את תקופת החירום הבעייתית של ששת החודשים הראשונים כתקופת הסתגלות של הטירונים הפוליטיים שהוא מייצג.
חיות לא החמיצה את הדמיון לריאליטי הטלוויזיוני: זה כמו חתונה ממבט ראשון – "קודם מתחתנים ואחר כך מחזרים". "זה דומה יותר להישרדות", השיב בר-און. לגבי הדמיון ל'חתונמי' צריך לציין שבכל הנוגע לרמות אי ההתאמה והתיעוב ההדדיים, המלהקים הפוליטיים בהחלט לא נופלים מהפסיכולוגים שמלהקים בריאליטי.
2. "מה הקשר בין קורונה למינוי מפכ"ל?", שאלה חיות שוב ושוב. ושוב. סיפור המינויים הזמניים שהופכים בהדרגה לנצחיים הטרידו מאד את השופטים. לא רק שהם מנוגדים לדין, ולא רק שדווקא מצב החירום מחייב מינויים קבועים, אלא בגלל חשדם העמום של השופטים הוא שהממשלה החדשה זוממת את הפקעת מנגנון המינויים הנוכחי והמרתו במינויים פוליטים.
נתניהו, סליחה ראבילו, עטף את ההקפאה בנאום ממלכתי נרגש על צוותי פיוס לאומי להסכמות חברתיות רחבות שבחסות החירום. אמנם אין לו את הכריזמה של הלקוח, אבל המסרים בהחלט מוכרים. כפי שהציג אותם גם ב"כ הליכוד עו"ד הלוי: המשבר הכלכלי, הבריאותי, הפוליטי שאת כולם מבקשת ממשלת האחדות לפתור באמצעות האחדות והפיוס. ורק השופטים בשלהם, אתם בתמונה הכללית, ואנחנו בפרטים, למה אי אפשר למנות מפכ"ל בשבוע הראשון לאחר הקמת הממשלה?
3. ההישג הגדול של השופטים הוא בחילוץ הסכמת השותפים הקואליציוניים שלא לפעול בניגוד לדין. השופט מלצר הדגיש – "הדין, ולא רק החוק, וזה כולל את פסיקות בית המשפט העליון". המשמעות היא כבילה רחבה יותר של ההסדרים המתגבשים למסגרת משפטית ביקורתית יותר. השופטים סירבו לדבר במונחים של פגיעה בתקנת הציבור והסתפקו בהסכמת הצדדים לתיקונים בנושאים הבאים:
החוק הנורבגי המדלג. מלצר ציין את הפגיעה בזכות לבחור. ראבילו מוכן לוותר עליו, אבל בר-און הודיע שהוא עדיין רלבנטי למפלגתו.
גם המספר של 75 חברי כנסת לפיזורה של הממשלה ייבחן מחדש, כשמספר זה מצטרף להשטחת הכנסת בהקפאת החקיקה ועושק האופוזיציה שסולקה מראשות כל ועדות הכנסת מלבד הוועדה לביקורת המדינה. מקובל שהאופוזיציה מקבלת 4-2 ועדות. השופט הנדל הביע מורת רוח מסילוק האופוזיציה מהוועדה לבחירת שופטים. אבל נציגת הכנסת, עו"ד אביטל סומפולינסקי, ביקשה שבענייני הכנסת – מספר הוועדות ובחירת נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים – יימנע בית המשפט מקביעת נוהגים חוקתיים מחייבים.
השותפות הקואליציוניות לא הסתירו שהכנסת די מיותרת מבחינתם. לשיטתם, הליכוד וכחול לבן מספיקות כדי להכיל את הניגודים המתבקשים. אתם לא יכולים להגדיר מי האופוזיציה, העירו השופטים, ובכל זאת, אין לכם 120 חברי כנסת. והשופט מלצר הצביע על כך שבממשלה המתוכננת יש כבר למעלה מחמשים שרים וסגני שרים. והנה אנו לא רחוקים ממשלה של 61 שמבטלת את הכנסת לא רק מעשית אלא גם רשמית.
4. השופטים אימצו את עמדת נציג היועץ המשפטי לממשלה שהתערבות בהסכם קואליציוני תיעשה רק אם במקרה קיצוני. למשל, אם יוסכם לקדם בו הפרדה גזעית. רק דגל שחור והוראה בלתי חוקית בעליל. בדיוק כמו ששוחד כספי ייפסל, אבל לא הטבה שלטונית. גניבת כספים אסורה, אבל גניבת קולות מותרת. בדיוק כמו שהמלצת חבר כנסת על מועמד תיפסל אם שלשל כספים לכיסו, אבל לא אם הם הועברו כתקציבי ענק לסקטור שלו.
השופטים, כל אחד בתורו, ציננו את כמיהת העותרים להתערב בליבת ההסכם הקואליציוני. מזוז היה הנחרץ מכולם: "ההסכם הקואליציוני עצמו אינו משנה כלום ואינו מתגבר על שום חוק. הוא בסך הכול הצהרת כוונות של שתי סיעות פוליטיות. ואתם, על סמך הצהרת כוונות, מבקשים מאתנו לבקר חוק שטרם בא לעולם"?
הצדדים ביצעו התאמת ציפיות מול בג"ץ. המדינה והמפלגות ציפו לסוג של 'פרה-רולינג' - לקבל הכשר לכמה שיותר סעיפים. ואילו העותרים המירו את ציפיית ביטול הסעיפים לציפייה לחידוד אי חוקיות, לגינוי סטיות מהדין הקיים, להוקעה נורמטיבית גבוהה ככל שאפשר. אבל כשהסטיות הן מסדר הגודל של הצגת ממשלה לפני גיבוש קווי יסוד ולא להיפך (ראבילו הבטיח לתקן) אז נשיכת בג"ץ לא תהיה חזקה מדי.
5. אביגדור פלדמן היה זה שהביא לאולם את הפיל בכבודו ובעצמו. "נתניהו הוא השדה המגנטי שבלעדיו כל זה לא היה קורה", אמר, "השינוי בשיטת המשטר נועד לבצר את כסאו, והוא נעשה רק בגלל שכחול לבן לא מאמינים לו שיפנה את כסאו בעוד 18 חודשים. מול כל מועמד אחר מהליכוד לא צורך בשינוי הזה. האם כדי לבצר אינטרס פרסונלי ראוי לשנות את המשטר. אנחנו לא ב'עננים' כמו במחזה של אריסטופנס, אלא לפנינו יש אדם שנגדו כתבי אישום חמורים ואנו נאלצים לשנות עבורו את שיטת המשטר. יש נקודת עיוורון בהליך החשיבה שמובל כאן שאומר בואו נמתין לתוצרת שהיא החקיקה. אבל אנחנו דנים בהסכם ולא בתוצרת".
פלדמן הוא מהעותרים שהשופטים נהנים לזרום אתו. "אנו אומרים שהתוצרת הצפויה גם כרגע אינה ברמת של דמוקרטיה מתאבדת", אמרה חיות. וברק-ארז התפלמסה: "אפשר לראות את המניע כפי שהצגת, ואפשר גם להגיד שלאחר שלוש מערכות בחירות, ובתנאי חוסר האמון, זו התוצאה שמשרתת גם יציבות שלטונית שמשרתת את האינטרס הציבורי". ומזוז תהה: "מה לא לגיטימי בממשלה דו-ראשית?" ומלצר העלה זיכרונות: "ברומי היתה שיטת שני הקונסולים ששמרו האחד על השני, עד שקליגולה מינה את הסוס שלו. ואחר כך הרציחות סיימו את העניין". וסיפור הסוס מחזיר אותנו למינויים הממשלתיים, ומזוז החזיר את כולם לחשש ששיטת המינויים המקצועיים תשתנה לטובת הפוליטיקאים בידי צוותי הפיוס הלאומי והפיוס בין הליכוד לכחול-לבן.
ואי אפשר בלי הנזיפה היומית של חיות – "תחסכו מאתנו את הטיעונים הפופוליסטיים" – והפעם לעו"ד יובל יועז שהזהיר שוב מפני המזהירים שיבולע לבית המשפט אם יפסוק נגד הממשלה. זה כנראה לא יקרה, ובכל זאת לוח הזמנים לוחץ, ואת החקיקה יש לסיים עד יום רביעי כדי שניתן יהיה להטיל את המנדט על נתניהו וממשלתו שתזכה להכשר כפול – של הבד"ץ ושל הבג"ץ.
ואת יום הדיונים כולו ניתן לסכם במשפט הנפלא של השופט עמית: "אדוני מבקש שנוציא צו מוחלט שהופך את העולם לטוב יותר. זה לא בסעדים שלנו".
עד מחר בשעה 14:00 יגישו השותפים הקואליציוניים הודעה מעדכנת לבית המשפט על השינויים שיוכנסו להסכם. העותרים ישיבו עד השעה 19:00 והשופטים יתנו למחרת החלטה מתומצתת, ללא פירוט מלא של הנימוקים שיינתנו בהמשך.