דילמת בג"ץ: לכרות את הענף או להילחם

קשה לקנא בשופטי בית המשפט העליון בימים אלה. השופטים צריכים להכריע בדיונים בבג"ץ אם ניתן להעניק את המנדט להרכבת ממשלה לנאשם בפלילים בנימין נתניהו, וכן אם ניתן לקיים את ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן. אם גודל ההכרעה אינו מספיק, השופטים גם מתנהלים בצל איומים מצד נתניהו, שאומר כי יפזר את הכנסת אם בג"ץ יתערב.  

גם כחול לבן שלפו איום: אם בג"ץ יתערב וייערכו בחירות רביעיות, גוש הימין בהובלת נתניהו עלול להשיג 61 מנדטים ולחוקק פסקת התגברות שתדרוס סופית את בג"ץ. אם השופטים יחליטו לא לפסול סעיפים בהסכם הקואליציוני, הם אולי יגנו על עצמם מהאיומים הללו, אך ייתנו יד לפגיעה המתמשכת של הממשלה בעצמאות הכנסת - וגם יתרמו לפגיעה אחרת במערכת המשפט. על השופטים להתעלם מהאיומים ולחזק את הכנסת, שלא מצליחה להגן על עצמה מפני דורסנותה של הממשלה והקואליציה המתגבשות.

נשיאת העליון אסתר חיות בדיון היום צילום: יוסי זמיר

ואם הכנסת אינה מספיקה, ראוי להזכיר לשופטים שאם יותירו את ההסכם כלשונו, יישארו בו סעיפים שבלאו הכי מחלישים מאוד את מעמד מערכת המשפט. למשל, הסעיף המתייחס לאישור תקציב המדינה, שלפיו תבוצע חקיקת תקציב דו־שנתי בהוראת שעה ל־2020‑2021 וחוק תקציב לשנת 2022 כבר בתחילת 2021.

הסעיף הזה מהווה מכה כפולה, גם לכנסת וגם לבית המשפט. הוא מסנדל את הכנסת לחוקק בתוך חצי שנה תקציב תלת שנתי ל־2020‑2022, בפרק זמן קצר מאוד שיקשה על המחוקקים לבצע את עבודם בצורה מעמיקה. בספטמבר 2017 פסק אליקים רובינשטיין, אז המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, שלא ניתן לחוקק חוק תקציב דו־שנתי בהוראת שעה. לפיכך, אם בג"ץ יאפשר בעתירה הנוכחית נגד ההסכם הקואליציוני את דרך אישור התקציב בהוראת שעה, כפי שמוצע, הוא יירה לעצמו ישר ברגל.