הכנסת לא תקבל די זמן לבחינת התקציב

הממשלה ה־35 טרם הושבעה אבל לוח הזמנים שהיא מכתיבה לאישור תקציב המדינה ל־2020־2021, משמעותו פגיעה ביכולתה של הכנסת לפקח על פעולות הממשלה. לכנסת יוקצה הקיץ כחודש בלבד לאשר את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים. לעומת זאת בשנים רגילות עומדים לרשות הכנסת חודשיים לצורך דיוני התקציב. מדובר השנה ב־23 ימי דיונים נטו שיעמדו לרשות ועדת הכספים לצורך דיון בתקציב ולרשות יתר הוועדות לדיון בחוק ההסדרים.

בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן נקבע שהכנסת תאשר את תקציב המדינה בתוך 90 ימים ממועד כינונה של הממשלה. כיוון שהממשלה תוקם בתחילת מאי, התקציב צפוי להיות מאושר על ידי הכנסת בקריאה השנייה והשלישית עד תחילת אוגוסט 2020. בחודש מאי יציג משרד האוצר את הצעת התקציב לשר האוצר המיועד ישראל כץ, ורק לאחר מכן היא תוגש לאישור ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולממשלה כולה.

הממשלה תגיש את הצעת התקציב לכנסת רק בסוף יוני. כך, לחברי ועדת הכספים ויתר הוועדות יישארו רק 23 ימי דיונים עד להצבעות על החוקים הללו בוועדות בסוף יולי 2020, בטרם יועברו למליאת הכנסת בשבוע הראשון של אוגוסט לדיון ולהצבעות בקריאה השנייה והשלישית.

ישראל כץ שר האוצר המיועד צילום: רויטרס

ואם לא די בכך שלח"כים לא יהיה מספיק זמן לדון בתקציב, הרי בוועדת הכספים - שבראשה ימשיך לעמוד ח"כ משה גפני (יהדות התורה) - יהיה לקואליציה החדשה רוב אוטומטי של 11 מבין 17 חברי הוועדה. הדיון החפוז הצפוי גם ימנע מהאופוזיציה לקבל את מלוא ההסברים על סעיפי התקציב וחוק ההסדרים בטרם יאושרו באמצעות הרוב הגורף של הקואליציה בוועדה. בכנסת הנוכחית גם איבדה האופוזיציה תפקידי מפתח שניתנו לה במשך שנים, ובראשם ראשות ועדת הכלכלה שתועבר לגוש הימין, והיא תיאלץ להסתפק בראשות הוועדה לענייני ביקורת המדינה ואולי בנוסף גם בראשות של כמה ועדות זוטרות.

ועדת הכספים תשוב ותדון בתקציב בתחילת 2021 מכיוון שלפי ההסכם הקואליציוני היא תתבקש אז על ידי הממשלה לעדכן את התקציב של 2021 בהתאם להתפתחויות ולחוקק, שוב במהירות, את חוק התקציב ל־2022.

הסיבה להקדמת הדיון בתקציב 2022 היא חשש של כחול לבן שאם הליכוד לא יתמוך בתקציב 2022 אזי הכנסת תתפזר במרץ 2022, כלומר חצי שנה בלבד לאחר תחילת כהונתו של בני גנץ כראש הממשלה. לפיכך הוכנס להסכם הקואליציוני סעיף המעביר את ראשות הממשלה לידי כחול לבן כבר בתחילת 2021 אם הליכוד לא יתמוך בתקציב הבא. כמו כן קובע ההסכם הקואליציוני שתיקבע הוראת חוק המאפשרת הגשת תקציב דו שנתי ועדכוני תקציב מדי שנה לשנתיים הבאות.

לוח הזמנים הקצר שנקבע לחקיקת חוקים מבלי לתת לכנסת אפשרות אמיתית לדון בהם מאפיין לא רק את חוק התקציב אלא גם החוקים שנועדו לעגן את ההסכם הקואליציוני.

בטרם הצגת הממשלה, תתבקש הכנסת לאשר 3 חוקי יסוד: חוק לביטול מגבלת מספר שרי הממשלה ל־18 ומספר סגני השרים ל־4, חוק לעיגון הרוטציה בין נתניהו לגנץ, וחוק להסדרת מעמדו של נתניהו כראש הממשלה החלופי. מדובר בחוקים מהותיים שמשנים את המציאות הנהוגה בישראל. הרי המטרה היחידה של יצירת התפקיד של ראש הממשלה החלופי היא לעקוף את הלכת דרעי־פנחסי ולאפשר לנתניהו להישאר בממשלה במשך המשפט שיתנהל נגדו, גם אחרי שיוחלף בראשותה על ידי גנץ. בליכוד ובכחול לבן מבקשים לחוקק את שלושת החוקים בטרם הצגת הממשלה. מאחר שאם עד ה־8 במאי לא תאושר ממשלה על ידי הכנסת - היא תתפזר וייערכו בחירות, נותרו לח"כים רק 9 ימי דיונים בלבד לדון בחוקים המהותיים הללו.