הגירעון בתקציב המדינה עלה במרץ ל-4%; הערכות: יהיה גבוה בהרבה בעקבות המשבר

הגירעון בתקציב המדינה זינק בחודש מרץ ל-4% - זאת לעומת 3.5% בחודש פברואר. כך עולה מאומדן ראשוני שמפרסם הערב משרד האוצר. יצוין, כי מדובר רק בראשית הדרך - עפ"י הערכות הגירעון יהיה גבוה בהרבה בעקבות משבר הקורנה.

על פי נתוני המשרד, בפעילות התקציבית של הממשלה בחודש מרץ נמדד גירעון של 15.9 מיליארד שקל, לעומת מרץ אשתקד שבו נמדד גירעון תקציבי בסך של 3.6 מיליארד שקל.

שר האוצר משה כחלון

מאז ינואר הגירעון הגיע ל-13.3 מיליארד שקל, לעומת 9.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. במשרד האוצר מסבירים כי בשלב זה ההשפעה המהותית היא על צד ההכנסות המתבטאת בירידה חדה בהכנסות ממסים, חלקה יזומה כמו דחיית תשלומי מע"מ, ובכך שהביטוח הלאומי אינו מפקיד עודף הכנסות על הוצאות שנוצר מפעילותו עד לסוף חודש מרץ, על מנת לשמור יתרות לחודשים הבאים בהם צפוי המוסד לסיים בגירעון תזרימי.

סך ההכנסות ממסים מתחילת השנה הסתכמו ב-81.8 מיליארד שקל, ירידה נומינלית של 8.6% לעומת התקופה המקבילה שנה שעברה.

בנוגע להוצאות הממשלה שהיו בחודש מרץ עדיין מוגבלות במסגרת התקציב ההמשכי של 2019, נרשמה ירידה מתחילת השנה של 3.4%, בעוד שבמשרדים האזרחיים נרשמה ירידה של 1.2% במערכת הביטחון, לה גמישות רבה יותר בכל הנוגע לדחייה והקדמת תשלומים, נרשמה ירידה של 11.3%.

שלשום אישרה הממשלה פריצה של מסגרות התקציב ההמשכי בהיקף של 50 מיליארד שקל לתקציב ועוד 40 מיליארד שקל להרחבת ומיחזור החוב הממשלתי. כך שסביר להניח שבחודש הבא תרשם קפיצה משמעותית בהוצאות, על רקע תוכנית הסיוע שאישרה הממשלה בשבועיים האחרונים.

 למה נרשמה עלייה בהכנסות מיבוא כלי רכב?

בחינה של סוגי ההכנסות ממסים מעלה כי דחיית תשלום המע"מ לעסקים עם מחזור של עד 1.5 מיליון שקל מחודש מרץ ל-27.4 הביאה לירידה של כ-800 מיליון שקל בהכנסות בחודש מרץ, בנוסף הוגבר קצת מתן החזרי מס ההכנסה והמע"מ שהגיעו להיקף של 1.8 מיליארד שקל בחודש מרץ.

בעוד שבמרץ 2019  נגבו 9.5 מיליארד שקל מע"מ, במרץ השנה נגבו 6.6 מיליארד שקל בלבד. ירידה של 14% ברשות המסים ניטרלו את דחיית המע"מ לעסקים קטנים אולם מעריכים כי זה נעשה בחסר וכן מייחסים את הירידה בהכנסות ממע"מ לירידה בייבוא. מס הקניה דווקא עלה משמעותית, בשיעור של 21% בהשוואה למרץ שעבר ועמד על 2 מיליארד שקל בעיקר מיבוא סיגריות וטבק.

אירוע מעניין שנחשף במסגרת ניתוח תשלומי המס הוא כי בחודש שעבר ניתנה הנחיה לפנות כלי רכב ממחסני רישוי בנמלים לצורך קליטת סחורות חיוניות במצב חירום, מה שהגדיל את התשלום על יבוא של אותם רכבים, כך שלמרות הירידה ביבוא רכבים היברדיים בעקבות השינוי במיסוי נרשמה עלייה בהכנסות מיבוא כלי רכב בהיקף של 400 מיליון שקל במרץ השנה.

ירידה של 7% בהכנסות ממסים במרץ

כאשר מסתכלים על חודש מרץ בלבד, אז החל המשק לספוג פגיעה משמעותית מהתפרצות הקורונה לאור החלטות הממשלה להגבלת הפעילות, נרשמה ירידה של 7% בהכנסות ממסים.

מס ההכנסה מעצמאים ומחברות הסתכם ב-5.1 מיליארד שקל. כאשר הירידה בהכנסות מעצמאים עמדה על 11% ואילו הירידה מהכנסות החברות עמדה על 21%. ההסבר לכך לפי רשות המסים הוא הצניחה בשיעור המקדמות של העסקים על רקע השבתת המשק והצפי לירידה ברווחיות השנה.

רשות המסים

גביית מס הכנסה משכירים דווקא עלתה מ-8.5 מיליארד שקל, לעומת 9.6 מיליארד שקל בחודש מרץ. יש לזכור שהיציאה לחופשה ללא תשלום המסיבית התרחשה בשבועות האחרונים של חודש מרץ, וכי מס הכנסה משולם גם על דמי אבטלה (אם כי משמעותית פחות לאור העובדה שהם נמוכים מהשכר בפועל).

בגביית המסים משוק ההון, שידוע בתנודתיות, נרשמה חריגה גבוהה מאד שם עמדה הגבייה על 680 מיליון שקל - עלייה של 175% ביחס למרץ 2019. ייתכן וניתן להסביר לפחות את חלקה במימושים הגבוהים בשוק ההון.

במיסוי מקרקעין נרשמה עלייה קלה (מ-900 מיליון במרץ שעבר למיליארד במרץ השנה), כאשר לצד ירידה של 14% במס שבח נרשמה עלייה של 16% במס רכישה.