בלי חקלאות אין עצמאות

בסוף השבוע נחשף ב"כלכליסט" כי הממשלה אישרה בתקנות חירום יבוא מסיבי של תוצרת חקלאית טרייה בהיקף של 70 מיליון שקל. באותו הזמן ממש פורסם כי נשיא ארה"ב אישר תוכנית סיוע אדירה בהיקף של 19 מילארד דולר לחקלאים האמריקאים. הסיוע כולל 16 מיליארד דולר בתשלומים ישירים ליצרנים, וכן רכישות גדולות של בשר, מוצרי חלב וירקות. בסין יצאה הממשלה עם תוכנית עידוד לצעירים לחזור ולעסוק בגידול אורז ומציעה מענקים, הכשרות ותמיכה ישירה. ומה עשתה ממשלת ישראל? נתנה עוד מכת מוות לחקלאות הישראלית.

משקים חקלאיים קורסים, מלפפונים ועגבניות מושמדים, חלב נשפך בגלל קושי שינוע, 30% מהחקלאים נפגעו עם סגירת השווקים הפתוחים, האירועים, המסעדות והמלונות ונאלצים בדרך לא דרך לעבור לשיווקים ישירים מועטים במקרה הטוב ולייבוש שדות וחממות במקרה הרע. ההחלטה של חלק מבעלי הרשתות, ובראשם רמי לוי, לייבא עגבניות מלפפונים וקישואים מטורקיה הביאה את חלק מהמגדלים (80% מהם מעוטף עזה) להותיר את העגבניות על השיחים.

עגבניות בשוק. מעדיפים לייבא צילום: אוראל כהן

ומה עושה ממשלת ישראל בנידון? פותחת את השוק ליבוא מסיבי. שלל הצעות ותוכניות הוגשו בחודש האחרון לממשלה כיצד ניתן לתמוך בחקלאות המקומית ולהמשיך ולייצר אספקה רציפה לאזרחים: בקשות סיוע לידיים עובדות, מנגנון לרכישת תוצרת מהחקלאים והעברתה לנזקקים, יצירת מתווה בטוח שיאפשר לפתוח את השווקים ויסייע גם בוויסות העומסים ברשתות, תמיכה ישירה ומתן פיצויים לחקלאים שנפגעו כדי שימשיכו לקיים את המשקים, ועוד. את כולן הממשלה דחתה או במקרה הרע התעלמה.

בחודש האחרון ניצבו חקלאי ישראל בחזית המאבק בקורונה. בשעת המשבר כשמיליוני אזרחים נסגרו בבתיהם הגיע צפירת ההרגעה דווקא מכיוון החקלאים שהבטיחו לספק תוצרת חקלאית טרייה ועמדו במשימה בגבורה. לא חסרה תוצרת חקלאית. וכשחסר, יודעים החקלאים יחד עם הממשלה להגיע לאיזון נכון בין הייצור המקומי ליבוא על פי צורכי השוק כדי למנוע מחסור.

ביטחון המזון הפך בחודש האחרון למצרך מבוקש בישראל ובעולם כולו. האזרחים רוצים לדעת שלא יחסר להם מזון גם אם המשבר יימשך כמה חודשים. סגירת הגבולות ההכרחית מחייבת את ישראל להישען על היצרנים שלה, החקלאים והמפעלים התומכים. על אף הקשיים הרבים עמם מתמודדים החקלאים הם ממשיכים כל העת לייצר.

כל משבר כזה מחסל ענפים ומשקים ומביא לחובות כבדים עד קריסה כלכלית. וכשמשק אחד נסגר זה אומר פחות תוצרת מקומית ויותר הישענות על מדינות זרות ועל יבוא.

בשנים האחרונות חלה ירידה במספר המשקים החקלאיים מ-40,000 משקים ל-15,000 אלף. רוב החקלאים בישראל הם מעל גיל 55. הצעירים שהבינו שאין השקעה בחקלאות הישראלית מיעטו להיכנס לענף ולא נוצר דור המשך משמעותי לחקלאות. פרויקטים שהובילו השומר החדש ואחרים חיברו צעירים לסייע לחקלאים ואני מקווה כי זה ייצר חיבור לחקלאות ורצון לעסוק בתחום.

החודש האחרון, וכנראה גם השבועות הבאים, מחייבים את החקלאים להמשיך לקצור ולספק מזון אבל במקביל אנו נמצאים ברגע קריטי שמחייב את ממשלת ישראל לנטוע. להניח בקרקע את הזרעים שיבטיחו את ביטחון המזון העתידי של אזרחי המדינה, להציע תוכנית לחיזוק החקלאות. הנסיגה של החקלאות הישראלית בשנים האחרונות אינה עומדת בהתאמה לגידול האוכלוסייה והתוצאה עלולה להיות הרסנית עד פגיעה בביטחון הלאומי.

רגע לפני יום העצמאות אנו חייבים לזכור שלצד השאיפה לגלובליות, השוק החופשי והרצון שלנו לפתח שווקים חדשים, חקלאות חזקה היא קריטית להמשך קיומה של ישראל כמדינה עצמאית.

הכותב הוא מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל