תוכנית יציאה ממשבר הקורונה לחברות ועסקים
הנקודה המרכזית בתכנית היא יצירת תזרים מזומנים אמין וחיובי, בזמן הקצר ביותר. יחד עם זאת, התכנית גם חייבת לשקף את שלב החזרת עובדים מחל"ת. עדיף להגיע להסכמה עם העובדים על הורדת שכר לתקופה, או כל פתרון אחר מוסכם על העובדים, על פני פיטורין
מוגש מטעם DUN'S 100
לאחר ההלם הראשוני, ובהתרכזות בהווה, יש להתחיל להיערך לתקופה שלאחר הקורונה, הכוללת עריכת תכנית מסודרת להתנעה מחדש והמשך פעילות. מטרת תכנית כזו היא לאתר את דרך ההיחלצות מהנזקים הכלכליים, התנעה מחדש של המערכת וקביעת יעדים ברורים לטווח הקצר (נאמר עד סוף שנת 2020) ולטווח הארוך (2021 ואילך).
על מנת להצליח בעריכת תכנית כזו יש לקחת בחשבון פרמטרים שחלקם ידועים וחלקם - לא, כאשר התכנית חייבת לשקף את רמת אי הודאות. ברור שהתכנית צריכה לנקוט במספר דרכי פעולה אפשריות.
הנקודה המרכזית בתכנית היא יצירת תזרים מזומנים אמין וחיובי, בזמן הקצר ביותר. לדעתי, וככל שהממשלה לא תזרים מקורות כספיים מהותיים משלה, ועדיין, מקור הכספים הראשוני יהיה הבנקים, הרי, הנחת העבודה היא שהבנקים ימשיכו בהתנהלות המוכרת: לקוח טוב יקבל אשראי, האחרים- לא. על כן, יש לחשוב על מקורות אחרים/ נוספים לשלב ההתנעה.
התכנית גם חייבת לשקף את שלב החזרת עובדים מחל"ת (כולל, החזרה הדרגתית ובחינה מחודשת של מצבת העובדים). אני בדעה שעדיף להגיע להסכמה עם העובדים על הורדת שכר לתקופה, או כל פתרון אחר מוסכם על העובדים, על פני פיטורין. במקום שאין ועד עובדים, יש לכנס את העובדים ולהגיע לתכנית פעולה מוסכמת. קשה לי לראות עובדים שלא יתרמו לתכנית.
אחד מהנושאים החשובים בתכנית היא קביעת יעדים ברורים למכירות תוך איתור מדויק של פלח השוק הרלוונטי לכם. לדעתי, יהיו שינויים בטעמים ובעיקר בהעדפות הצרכנים ויש לזהות מגמות אלה.
נקשר בעניין זה, של העדפות הצרכנים, גם בדיקת ההתקשרויות עם ספקים תוך משא ומתן מחודש על תנאי ההתקשרות. צפו כי חלק מהספקים שהכרתם וסמכתם עליהם, ייעלמו מהשוק או, ייבלעו על ידי גופים גדולים יותר.
מובן כי כל אותם ספקים שלא שילמתם להם תשלומים כסדרם, יבקשו להתנות את המשך העבודה בהסדרת התשלומים והתכנית צריכה לקחת זאת בחשבון. לא עלה בידכם להגיע להסדר משביע רצון עם ספק?? תמצאו אחר. ספקים שנעלמו מהשוק או, לא התאוששו כדי לתת לוח זמנים סביר לאספקה? תמצאו אחרים. מנגד, יש להפעיל תכנית גביה ריאלית של לקוחות שלא שילמו עבור סחורה שלקחו. מובן כי הסדר- גם אם יש בו ויתור על חלק מהחוב- עדיף על פני תביעה משפטית שתימשך שנים.
מובן כי זה הזמן, וגם חובה קיומית, לבדוק את ההתקשרויות ארוכות טווח שלכם כגון, חנויות, שכירויות משרדים וכדומה, תוך שינוי התנאים. המשכירים כבר נערכו לכך, ואין ספק כי הם יתרמו את חלקם.
זה הזמן להיפטר ממלאים גם במחיר הפסד לכאורה. פשוט ל"זרוק" לשוק סחורה במחיר שהשוק מוכן לקבל אותו. פעולה זו תיצור לכם תזרים מזומנים מיידי. מלאים שלא נמכרו, הם אבן ריחיים על צוואר העסק.
הכלל הגדול של תכנית מעין זו, הוא הכלל שחל על כל עריכת תכנית מעין זו: בדיקה קפדנית של כל הוצאה שאתם מוצאים על בסיס הכלל שכל שקל קובע. יותר מכל זמן אחר: דין פרוטה כדין מאה.
ערכתם תכנית, ואתם שלמים איתה? תבצעו אותה כמה שיותר קרוב לתכנית, תשבו ישיבה יומית ושבועית כדי לוודא ביצוע ותשתדלו לא לסטות ממנה אלא אם כן יש סיבה או נתון שלא הייתם מודעים לו.
אם התוכנית הראתה שאין תוחלת לעסק, אל תתייאשו, נסו למצוא חיבור כלכלי מתאים עם גוף אחר שיצדיק את קיום העסק גם במחיר של אבדן שליטה ובמקרה הגרוע ביותר, תתייעצו עם עורך דינכם ועם כלכלן/רואה חשבון מהן הפעולות שיש לנקוט.
עצה משפטית אחת: בימים טרופים אלו, קיימת חשיבות רבה שהכול ייעשה בכתב. לא צריך הסכם מסודר לכל דבר אבל, אם אתם סוגרים, לדוגמא, פריסת תשלומים עם ספק, נא להוציא מייל לספק ושהוא יאשר את הסיכום במייל חוזר.
הכותב: עו"ד גדיאל בלושטיין, שותף במחלקת משפט מסחרי-תאגידי במשרד AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'.