ימי קורונה: על ההבדל בין "ריחוק פיזי" ו"ריחוק חברתי"

מגיפת הקורונה שיתקה את כלכלת העולם ומיליוני אזרחים הפכו למובטלים רק בחודש האחרון (מעל שישה מיליון בארצות הברית ומעל מיליון בישראל). מדינות העולם נמצאות ברמה כזאת או אחרת של סגר חברתי וריחוק חברתי. את ההשלכות הכלכליות, התרבותית, החברתיות והנפשיות של המצב נתחיל להבין ככל הנראה רק ביום שנחזור לסוג של שגרה ונורמליות.

לאחר ההסגר בסין, דרום קוריאה, איטליה וספרד, לפני כשלושה שבועות החל סגר הולך וגדל גם על תושבי ישראל ששיאו בעוצר בליל הסדר שבו היה אסור לצאת מהבית וניתן היה לקיים את החג בחברת המשפחה הגרעינית בלבד.

רוב הצווים בעולם, דרך ארגון הבריאות העולמי (WHO), דרשו ליצור ריחוק חברתי (social distancing) על מנת למנוע הדבקה הולכת וגדלה בנגיף הקורונה. הדרך היעילה ביותר למניעת הדבקה הוא מרחק של מטר עד שניים אחד מהשני. ההשלכות של הריחוק החברתי הן שאסור לנשק, לחבק או ללחוץ ידיים.

אסור ללחוץ ידיים צילום: שאטרסטוק

ההנחיות למרחק פיזי הן נכונות וככל הנראה היעילות ביותר למניעת המשך ההידבקות של האוכלוסייה, שנעשית דרך מגע או באופן טיפתי, אך השימוש במושג ריחוק חברתי בעל השלכות הרבה יותר עמוקות מבחינה סוציולוגית ופסיכולוגית, השלכות שארגון הבריאות העולמי לא לקח בחשבון, כאשר השתמש במושג זה.

מן המושג ריחוק חברתי ניתן להבין כי עלינו לנתק מגע עם האנשים הקרובים לנו, הורים, אחים וסבים וסבתות. הריחוק מבקש מאיתנו לא לתקשר האחד עם השני, כשבפועל אנחנו צריכים לשמור כמה שיותר על קשר האחד עם השני, הן ברמה המשפחתית והן ברמה הקהילתית על מנת לשמור על השלומות (well-being) שלנו.

באיחור רב, אבל כמו שנהוג להגיד אצלנו עדיף מאוחר מאשר אף פעם, ב-20 במרץ ארגון הבריאות העולמי החליט לשנות את המונח מריחוק חברתי לריחוק פיזי.

זה לא רק שינוי טרמינולוגי, מרחק פיזי, הוא מושג טכני, הוא מעיד על מרחק בסנטימטרים או מטרים בין אדם אחד לשני, על מנת למנוע את המשך הדבקה.

להבדיל מהריחוק הפיזי מבחינה חברתית אנחנו צריכים להיות קרובים אחד לשני יותר מהרגיל, הן מבחינה משפחתית והן מבחינה קהילתית. אנחנו חייבים להיות יותר קרובים חברתית כי הלחץ הנפשי והכלכלי הוא גדול מאוד, אנחנו נמצאים בתקופה לא נורמלית. הדרך לגבור על תקופות קשות ומורכבות כמו מלחמה, אסון טבע או מגפה הוא הליכוד החברתי ותחושת הביחד. להבדיל ממלחמה או מאסון טבע שפוגע באזור כזה או אחר, מגפת הקורונה פוגעת באנשים ללא הבדל דת, גזע, מגדר, עושר ולאום. לכן, הליכוד החברתי גדול יותר מכיוון שכל האנושות מתמודדת עם אותו נגיף ברמה כזו או אחרת, וכך מתחזקת תחושת הקהילתיות וגדלה הסולידריות החברתית בין הקהילות בתוך כל המדינות ובין המדינות. דבר שהוא חשוב כל כך בתקופה קשה זו.

במקביל לשמירה על הריחוק הפיזי, אנו חייבים לשמור על קרבה חברתית. למזלנו, אנחנו מצויים בתקופה שהטכנולוגיה יכולה לאפשר לנו שיחות טלפון, שיחות וידיאו וכמובן גם מפגשים משפחתיים והמוניים עם אפליקציית הזום. הביחד גם אם הוא לא פיזי נועד לשמור על עצמנו, מבחינה נפשית וחברתית, מפני מגיפה נפשית וחברתית שהשלכותיה יכולות להיות לא פחות קשות ממגיפת הקורונה. היכולת שלנו לצאת מהמשבר הכלכלי והחברתי שעומד בפתח תלוי במידה רבה בקרבה ובסולידריות החברתית שתהיה לנו.

טוב עשו בארגון הבריאות העולמי ששינו את ההנחיה, מעכשיו אמרו - אנחנו שומרים על ריחוק פיזי כדי לשמור על בריאותינו ומבחינה חברתית אנחנו שואפים לקרבה הולכת וגדלה על מנת לשמור על שפיותנו, כלכלתנו וקהילתנו.

הכותב הוא ד"ר מוטי גיגי, ראש בית הספר לתקשורת במכללה האקדמית ספיר