"לפי המדינה, רוב בתי האבות פרטיים אז שיסתדרו לבד"

שיעורי התמותה מקורונה בישראל נמוכים יחסית לעולם, אך אלו מחדדים את מחדל המענה לנגיף הקורונה בבתי האבות בישראל. מספר הנפטרים הכולל מקורונה בארץ, נכון ליום שבת בבוקר, עמד על 96, כאשר כשליש מהנפטרים הם קשישים המתגוררים בבתי דיור מוגן, בתי אבות ומוסדות סיעודיים ברחבי הארץ.

ביום חמישי הקרוב ידון בג"ץ בעתירה שהגישו איגוד בתי האבות והדיור המוגן לצד בתי אבות נוספים. העתירה מבקשת להוציא צו שיורה למדינה על ביצוע בדיקות לגילוי קורונה לכל דייר ועובד במוסד סיעודי או בבית אבות שבו מתגלה מקרה מחלה של עובד או דייר, וזאת בתוך 24 שעות מגילוי התחלואה. ביום שלישי, שעות ספורות לאחר שעורכי הדין אילן בומבך ויריב רונן הגישו את העתירה לבג"ץ, הודיע משרד הבריאות כי הוחלט להרחיב את הבדיקות כך שבמוסד שבו התגלה חולה — כל הדיירים ואנשי הצוות ייבדקו. עם זאת, לדברי עו"ד בומבך, חשוב להם לעגן את ההצהרה הזו בהחלטה עם תוקף שיפוטי. 

מימין: ח"כ מירב כהן ויו"ר איגוד בתי האבות רוני עוזרי צילום: אוהד צויגנברג

לפי מסמך שהכינה ח"כ מירב כהן ממפלגת חוסן לישראל, עד כה התגלה הנגיף בלפחות 25 מוסדות שונים. כהן אספה את הנתונים מבתי האבות עצמם והמשפחות, ונתונים אלו מעודכנים ליום שישי האחרון.

לפי המסמך, בבית האבות משען בבאר שבע התגלו 42 חולים, מתוכם 29 דיירים ו־13 אנשי צוות. 13 חולים נוספים נפטרו. חלק ממשפחות הנפטרים מתכננות להגיש תביעה נגד הנהלת משען ומשרד הבריאות באמצעות עוה"ד חיה ודוד מנע ואף הגישו תלונה למשטרה לגבי מה שלטענתם הוא מחדל חמור ורשלנות; בבית אבות אחר של משען, בחולון, התגלו 4 חולים מאומתים.

עוד לפי המסמך, בבית האבות יוקרה ביבנאל 49 חולים (29 דיירים ו־20 אנשי צוות) ו־8 נפטרו; בבית בלב בבת ים 25 חולים; בבית האבות הבולגרי בראשון לציון 19 חולים, ו־3 נפטרו; במגדל נופים בירושלים 15 חולים ובנוסף 4 נפטרו; במרכז הגריאטרי מלבן בראשון לציון התגלו 9 חולים; בבית הבונים החופשיים בנהריה התגלו 6 מקרים; בגני אורה בירושלים 4 חולים, כש־3 מתוכם הם אנשי צוות; בבית האבות מעון הורים 3 חולים נפטרו וישנו חולה אחד נוסף; בגני מרגוע 2 אנשי צוות שחלו; בבית האבות נופי ירושלים נפטר דייר וישנו חולה נוסף; כך גם בבית האבות ויזניץ' בבני ברק.

כמו כן התגלה לפחות מקרה אחד בבתי האבות הבאים: בית טובי העיר בירושלים, נווה שבא בלוד ובבאר שבע, עד 120 בראשון לציון, המבריא בכפר סבא, בית השמש ברעננה, גיל עד ברמת גן, מלבן בראשל"צ, גני מרפא בגדרה, בית הלפרין באשקלון ופרוטיאה בהר בשורש. לפי כהן, נעשו אליה פניות של משפחות משני מוסדות נוספים שבהם התגלתה ככל הנראה תחלואה: הדסים בבני ברק והורים שומרי החומות בירושלים, אך אין בידיה נתונים מאומתים לגביהם.

הזנחה ידועה מראש

ח"כ כהן אמרה אתמול ל"כלכליסט" כי בחלק מהמוסדות האלה בוצעו בדיקות קורונה באופן חלקי או מדגמי. עם זאת ישנם בתי אבות, כולל כאלה שבהם מאות דיירים ואנשי צוות, שבהן טרם בוצעו הבדיקות. "חייבים לבדוק את כל הדיירים במוסדות האלה כמה שיותר מהר", מתריעה כהן. "בתי האבות בישראל הם פצצה מתקתקת: ריכוז של אוכלוסייה מבוגרת שלא ממוגנת ואף אחד לא לוקח עליה אחריות. לצערי, מתממש לנגד עינינו תרחיש האימים שממנו חששנו". משרד הבריאות טרם השיב לשאלת "כלכליסט" כמה בדיקות בוצעו בבתי האבות שבהם התגלו מקרי תחלואה מאז ההכרזה על שינוי המדיניות.

לדברי כהן, בארץ פועלים כ־720 מוסדות שונים ובהם כ־45 אלף קשישים. "מתחילת הדרך היה ברור שאין להם ציוד מספק והם לא יודעים להתמודד עם בידוד ועם תחלואה. לצערי, הגישה של משרד הבריאות היתה שרבים מהמוסדות הם גופים פרטיים אז שהם יסתדרו בעצמם, וזאת במקום להתייחס אליהם כמו אל בתי החולים".

בדומה לדברים אלה, העתירה שהוגשה לבג"ץ והמכתבים הנלווים לה מגלים שהכתובת היתה על הקיר. יו"ר איגוד בתי האבות רוני עוזרי התריע בשורת מכתבים ששלח מאז תחילת חודש מרץ למשרדי הבריאות, האוצר, הרווחה ולראש הממשלה על אוזלת היד של המדינה בחוסר ההיערכות שלה במוסדות הגריאטריים ובבתי הדיור המוגן להתפשטות נגיף הקורונה.

בין השאר, עוזרי התריע על מחסור חמור בציוד מיגון, כמו כפפות, מסכות, חלוקים וחומרי חיטוי "שכמעט שלא קיימים בשוק ואלו שכן, נמכרים במחירים מופקעים". הוא דרש תוספת תקציבית לצורך ההתמודדות עם הנגיף וביקש ממשרד הבריאות שיוציא הנחיה לקופות החולים ולבתי החולים הממשלתיים לספק ציוד מיגון וחיטוי שנרכש גם למערך המוסדות המטפלים בקשישים, אולם הדבר לא נעשה; הוא התריע עוד כי בתי האבות אינם ערוכים להקים חדרי בידוד, חסרים כוח אדם מקצועי, וטען כי הכנסת צוותים שלמים לבידוד היא למעשה הזנחת הטיפול בקשישים, חלקם חסרי ישע; בנוסף הוא דרש שלא להפלות את בתי הדיור המוגן בביצוע בדיקות לאיתור קורונה, ולהשוות את המצב לזה שקיים בבתי החולים.

קריסה כלכלית של בתי אבות

במסגרת העתירה לבג"ץ מבקשים העותרים שהמדינה תורה על תקצוב חירום של המוסדות הסיעודיים בסכום של 2,321 שקל ליום למחלקה אחת (בת 36 מיטות) — שהם 70.5 אלף שקל בחודש למחלקה, או 211.6 אלף שקל בחודש לבית סיעודי ממוצע בן שלוש מחלקות. עבור בתי הדיור המוגן הם מבקשים תקצוב חירום בסכום של 1,376 שקל ליום (לבית בן 100 דירות) — 41.2 אלף שקל בחודש. סכומים אלה מתבססים על תחשיב עלויות חריגות שביצעו רואי חשבון, וכולל שעות נוספות של אחיות וכוח עזר, תוספת איש חיטוי, חומרי חיטוי והיגיינה, משקפי מגן ומסכות והוצאות נוספות.

באיגוד בתי האבות מאמינים כי לו משרד הבריאות היה דואג לציוד מיגון למוסדות כפי שביקשו כבר בתחילת המשבר, מספר הנפטרים שהיינו רואים היום מקרב הקשישים היה נמוך הרבה יותר. זאת בעיקר לאחר שהרכש שביצעה המדינה בשוק גרם למחסור אדיר של ציוד, ומה שנשאר נמכר במחירים גבוהים שבתי האבות והמרכזים הסיעודיים לא יכלו לעמוד בהם.

בין השאר מזהירים בעתירה מפני "המציאות הקטסטרופלית במוסדות הסיעודיים" ומציינים כי ללא קבלת תמיכה ממשלתית תתרחש "קריסה כלכלית של בתי אבות". העותרים העלו חשש להיגרר למצב שבו מוסד ייאלץ "לזרוק" לרחוב את הקשישים המצויים בו. ארבעת הנושאים הבוערים שצוינו כמחייבים מענה מימוני מיידי הם: מימון עלויות של שעות נוספות עקב ההנחיה לעבור למשמרות ארוכות; מימון מערך הסעות לעובדים עקב צמצום התחבורה הציבורית; מימון עלויות מופקעות של ספקי ציוד מיגון פרטיים עקב המחסור החריף; ומימון צוותי גיבוי שממתינים בביתם. השופט יוסף אלרון קבע כי המדינה תגיש את תגובתה לבג"ץ עד ליום שני.