השינוי החיובי שמחולל הנגיף

הסקר שיזמה שלשום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) צריך להיות מסמך ומאגר נתונים יסודי ומכונן עבור מקבלי ההחלטות של מדינת ישראל. זאת לקראת קבלת ההחלטה האם להמשיך או למתן את צעדי הריחוק החברתי הקשים שהטילו על אוכלוסיית ישראל, כדי "לשטח את העקומה" של חולי קורונה. הסקר מכמת עבור אנשי הבריאות והכלכלה את הפגיעה הכלכלית לפי ענף וסקטור, ואף מאפשר להבין כמה חודשים העסקים השונים יוכלו לשרוד את המגבלות שהוטלו.

כביש 4, צומת בר אילן, השבוע צילום: דוד הכהן

מעתה, מקבלי ההחלטות יודעים מה העלות של כל צעד וצעד, ולא רק התועלת. יודעים מי יותר פגיע ועלול לא לשרוד תקופה ממושכת, למשל העסקים הקטנים, ובכמה הם ייפגעו. בניגוד לנתונים פחות אמינים מטעם איגודים שונים בעלי אינטרסים, הלמ"ס היא גוף אובייקטיבי, והנתונים מדברים בעד עצמם.

בנוסף, יש למאגר הזה חשיבות הרבה יותר משמעותית: פני עתיד. כלכלני האוצר וחוקרי בנק ישראל שוברים את הראש זה שנים בסוגיית העלאת הפריון במשק הישראלי, צמצום הגודש בכבישים, כדאיות בניית תשתיות תחבורה – ומציעים פתרונות הכרוכים בהשקעות עתק. והנה הגיע משבר הקורונה ולפי הסקר הזה 100% מחברות ההייטק ו־90% מחברות הפיננסים שמעסיקות יחד כ־370 אלף עובדים מדי יום, יכולות לאפשר עבודה מהבית.

יתרה מזו, 40% מחברות ההייטק - המנוע העיקרי של המשק הישראלי - דיווחו כי הן מסוגלות לשרוד תחת התנאים הקשים מעל חצי שנה. נכון, יש חברות שעשו זאת בלית ברירה, אך ללא ספק הניסוי הכלכלי-החברתי שהנגיף הנחית עלינו הוא חסר תקדים וחייב להיות מנוצל כדי לקבל כמה תובנות. למשל, שניתן להוריד בענפים מסוימים מאות אלפי עובדים מהכבישים ומהמשרדים, להיטיב עם הפלנטה ולהזרים פחות CO2 ולפנות מאות אלפי מטרים מרובעים של שטחי נדל”ן לצורך מגורים. אסור לשכוח כי מגפות היו במהלך ההיסטוריה מחולל שינוי מרחיק לכת ומרכזי בהתנהלות ובהתארגנות של המין האנושי.