פרשת השוחד בטבע: הדירקטורים לא ישיבו בונוסים, חברת הביטוח תפצה ב-50 מיליון דולר

פרשת השוחד בטבע: סגן נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, חאלד כבוב, אישר הסכם הפשרה לפיו חברת הביטוח של הדירקטורים ונושאי המשרה לשעבר בענקית התרופות ישיבו לקופת החברה 50 מיליון דולר.

הסדר פשרה שנחשף לראשונה בכלכליסט, הוא בעקבות הלכים משפטיים שנפתחו על ידי בעלי מניות בשל הנזקים הכספיים שנגרמו לחברה כתוצאה מהקנסות ששולמו בעבר למשרד המשפטים האמריקאי (DOJ) ולפרקליטת המדינה בישראל.

השופט כבוב קבע בפסק הדין כי מתוך סכום הפשרה ישולם 1.595 מיליון דולר לעורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, שהגישה את התביעה בשם בעל המניות – שלומי טלמור. סכום נוסף של 100 אלף דולר ישולם לעו"ד יעקב סבו, שייצג תובע נוסף – מנחם קאירי. כלומר שבשורה התחתונה יעמוד הסכום שיושב לקופת החברה על כ-48 מיליון דולר.

טבע שילמה בארה"ב 519 מיליון דולר ובישראל 75 מיליון שקל (כ-22 מיליון דולר) על מנת לסיים חקירות שנפתחו נגדה על מתן שוחד לעובדי ציבור ורופאים ברוסיה, אוקראינה ומקסיקו. השוחד ניתן כדי לקדם את מכירות תרופת הדגל שלה - הקופקסון. בניכוי הרווחים שצברה טבע בעקבות תשלומי השוחד, 215 מיליון דולר, והסכום שתקבל בחזרה מהדירקטורים ונושאי המשרה, 48 מיליון דולר, יעמוד הנזק הישיר לקופתה על 278 מיליון דולר.

קאר שולץ, מנכ"ל טבע צילום: אביגיל עוזי

שוחד לבכיר ברוסיה

לאחר הגשת התביעות נגד החברה בנושא, הקימה טבע ועדת תביעות בלתי תלויה שתדון בהשלכות תשלומי השוחד שהעבירה בין השנים 2012-2006 בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. עיקר תשלומי השוחד בסך 65 מיליון דולר, כך הודתה לימים טבע, היו לבכיר בבית הנבחרים הרוסי בשנים 2003-2013, ובעלי חברה להפצת תרופות.

טבע חתמה מול החברה על הסכם לפיו זאת תפיץ את הקופקסון ברוסיה. באמצעות תפקידו הציבורי, הוא פעל במקביל להכניס את מוצרי טבע לשל התרופות הרוסי. השוחד ניתן כהנחות גדולות שקיבלה החברה שלו ברכישת התרופה של טבע.

נגד טבע נפתחו לפחות שתי חקירות פליליות בעקבות התשלומים האסורים. אחת בארה"ב ואחת בישראל שכללה גם עבירות דיווח לפי חוק ני"ע. החקירה בארה"ב הייתה בחשד להפרת ה- Foreign Corruption Practice Act (ה-FCPA) - חוק פדראלי העוסק בשקיפות חשבונאית ובמניעת מעשי שחיתות במדינות זרות של גופים וחברות בעלי זיקה מסוימת לארה"ב. החקירה הופסקה לאחר שטבע הגיעה להסדר שבמסגרתו שילמה 519 מיליון דולר לרשויות – משרד המשפטים האמריקאי ורשות ני"ע האמריקאית (SEC). בישראל החברה התחייבה לשלם 75 מיליון שקלים, וההליכים נגדה הופסקו.

השופט חאלד כבוב צילום: אוראל כהן

"השתכנעתי בהליך נאות"

בפסק הדין כבוב לא התייחס לאפשרות שנושאי המשרה והדירקטורים ישיבו תגמולים או בונוסים שקיבלו במהלך השנים לקופת החברה, כפי שקרה למשל בפרשה שבה בנק לאומי הודה כי סייע ללקוחות אמריקאים לחמוק מתשלום מס.

"השתכנעתי בנסיבות העניין בדבר התקיימותו של הליך נאות – בתום לב בהעדר ניגוד עניינים ובאופן מודע", כתב השופט לגבי הסדר הפשרה שגיבשה ביחד עם המבטחים ועדה שייעצה לדירקטוריון החברה, ובראשה עמד נשיא בית המשפט המחוזי בבאר־שבע בדימוס יוסף (ספי) אלון. חברי הוועדה הנוספים היו הפרופ' למשפטים גדעון פרחומובסקי וכן חמי פרס - דירקטור עצמאי ובלתי תלוי בטבע, והשותף המנהל של קרן ההון הסיכון פיטנגו.

"בחנתי ומצאתי", סיכם כבוב, "כי גם לגופו משקף הסדר הפשרה באופן ראוי את הערכת הסיכויים והסיכונים של התביעה, היתרון שגלום לחברה בסכום הפיצוי וסיום כלל ההליכים בנוגע לפרשה. הסכם הפשרה הוא סביר וראוי בנסיבות העניין והסכום משרת את טובת החברה ובעלי מניותיה".

עו״ד אהרן מיכאלי ממשרד גולדפרב זליגמן שימש כיועץ המשפטי של הוועדה.

עוה"ד צביקה אגמון ודנה חן מאגמון, רוזנברג, הכהן ושות' ייצגו את הדירקטורים בפני הוועדה.