פרשת טבע: לחייב את הבכירים גם לשלוח יד לכיס
עם כל הכבוד לתשלום שחברת הביטוח מוכנה להשיב לקופת טבע, מצב שבו אלה שזכו לחבילות שכר ובונוסים מבוססי ביצועים הולכים לדרכם מבלי שישיבו מכיסם כמה מיליוני שקלים, הוא מסר רע לשוק ההון
פשרת הדירקטורים ונושאי המשרה בתביעות על נזקי פרשת השוחד בטבע שנחשפה הבוקר ב"כלכליסט", לא תהיה שלמה עד שבכירי החברה לא ישיבו כספים מכיסים הפרטי. עם כל הכבוד לתשלום שחברת הביטוח מוכנה להשיב לקופת טבע, מצב שבו אלה שזכו לחבילות שכר ובונוסים מבוססי ביצועים הולכים לדרכם מבלי שישיבו מכיסם כמה מיליוני שקלים, הוא מסר רע לשוק ההון.
פרשת טבע היא לא עוד פרשה. היא מצביעה על העדר פיקוח וחוסר זהירות מצד שורה ארוכה של בכירים, על פני לא פחות מעשר שנים. טבע פעלה, לפי הודאתה, בניגוד לחוק, שימנה בכיר בממשל הרוסי בעשרות מיליוני דולרים, ובכך חשפה את עצמה לסיכונים מיוצרים שהיו עשויים להסתיים באופן הרבה יותר גרוע. הכתובת למחדל היא אחת: המנהלים. ואם רוצים להרתיע יו"רים ומנכ"לים בשוק ההון שהפשע לא משתלם חייבים לפגוע להם ישר בכיס.
תקדים כבר יש: הפשרה בתביעה הנגזרת על נזקי פרשת הסיוע בהעלמת מס לאזרחים אמריקאים בבנק לאומי. שם חלק מהבכירים שלחו יד לכיסם בנוסף לתשלום של חברת הביטוח – 92 מיליון דולר. כך השיבו כספים גם המנכ"לית לשעבר גליה מאור (2.6 מיליון שקל); היו"ר לשעבר איתן רף (1.7 מיליון שקל); והמשנה למנכ"ל לשעבר, צבי איציקוביץ' (800 אלף שקל). אין סיבה שאותו דבר לא יקרה גם בטבע.
ברור למה פשרות ביטוח הן המתווה המועדף על כל הצדדים בתביעה נגזרת, שמאפשרת למשקיעים להיכנס בנעלי החברה ולדרוש פיצוי מנושאי המשרה. החברה הרי מקבלת כסף לקופתה בלי מאמץ, הביטוח קונה סיכון ומצמצם את הסכום שאולי היה יכול לשלם, התובעים יוצאים עם שכר טירחה נאה, ובית המשפט מקצר את משך חיי התיק.
אלא שנוחות לא יכולה להיות חזות הכל. המטרה של האכיפה פרטית היא לא רק כסף. היא גם הרתעה, העברת מסר לשוק ההון שהעין של המשקיעים פקוחה. שמי שיתרשל או לא יזהר יצטרך לשלם מחיר. ואת האפקט הזה אי אפשר להשיג כשהדירקטור יודע שחברת הביטוח שלו תכסה עליו בכל מקרה.
הרוח הזאת מנשבת גם במשרד המשפטים, שרשאי להתייצב בהליך ולהביע עמדה. רק לפני מספר שבועות, במסגרת אישור הסדר פשרה בתביעה נגזרת להשבת בונוסים נגד בכירי כי"ל, הגיש היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, חוות דעת שמתכתב עם הגישה הזאת.
הפשרה עמדה על 6.6 מיליון שקל, אולם לא נחשף באיזה חלק מהסכום, אם בכלל, תישא חברת הביטוח של הדירקטורים, ואיזה חלק ישיבו נושאי המשרה מכיסם. "החצנת נתון זה אינה חסרת משמעות", נכתב בחוות הדעת, "שכן מדובר באיתות חשוב לשוק ההון על כלל מרכיביו, בדבר אלמנט ההרתעה של נושאי משרה ובעלי שליטה מלקבל תשלומים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הדין".
בית המשפט קיבל את העמדה, וכך נחשף כי 5 נושאי המשרה, בהם יו"ר החברה לשעבר ניר גלעד והמנכ"ל סטפן בורגס, ישיבו מכיסם כ-3 מיליון שקל.
הכדור במקרה של טבע נמצא בידיים של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, השופט חאלד כבוב. מי שאישר אגב גם את הסכם הפשרה בלאומי שכלל השבת כספים על ידי נושאי המשרה. על פניו נראה שאישור הפשרה בטבע מבלי שנושאי המשרה ישיבו כספים מכיסם, היא לא סבירה, לא נכונה ובטח לא הוגנת.