רשת הביטחון של האוצר מלאה חורים

תוכנית הסיוע שפרסמו השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון מתהדרת במספר מפוצץ: 80 מיליארד שקל, כ־6% מהתוצר. אכן מדובר בסכום משמעותי, אבל המספר הזה מגלה רק חלק קטן מאוד מהתמונה. כשבודקים מה עושים עם הכסף הזה, התוצאה רחוקה מלהיות מספיקה, כפי שיודעים לומר גם גורמים רבים בממשלה. כחלון, שידע לעקוף פקידי אוצר שביקשו לשמור על ריסון תקציבי בשנים האחרונות, מסתפק עכשיו בתוכנית שמרנית, בלי שום חשיבה מחוץ לקופסה.

מבחינה תקציבית, בערך 41 מיליארד שקל מתוך ה־80 אמורים להיות מושקעים במשק, כדרך להתמודד עם השיתוק שנגרם מהתפרצות הקורונה. היתר יגיע כהלוואות וכדחיות תשלומים.

בנוסף, ב־41 מיליארד שקל התקציביים, 4.8 מיליארד שקל ל"האצת המשק" עדיין נותרו פתוחים - ובמשרד האוצר אפילו לא החליטו אם וכיצד יקצו אותם. לאור העובדה שאין תקציב למדינה, אין הרבה משמעות לסכומים שנזרקו לאוויר. אתמול הודיע החשב הכללי על גיוס חוב ל-10, 30 ו-100 שנה כדי לממן את התוכנית, לאור ירידה בהכנסות ממסים והצורך במימון מהיר.

שר האוצר משה כחלון, השבוע. חשיבה שמרנית

העובדה שכמחצית מהתוכנית מבוססת על הלוואות ודחיות דווקא לא בעייתית. אלו כלים לגיטימיים, שלא לומר הכרחיים לנוכח המצב. הכלים האלה - שכוללים קרן הלוואות לעסקים קטנים בהיקף של 8 מיליארד שקל, קרן לעסקים גדולים בהיקף של 7 מיליארד שקל, דחיית מע"מ לעסקים קטנים ודחיות ארנונה - מהווים סיוע תזרימי שחיוני כמו אוויר לנשימה לעסקים.

הבעיה העיקרית היא שלא באמת מדובר בתוכנית של 80 מיליארד שקל. למשל אותו סעיף של 4.8 מיליארד שקל, וכן סכומים אחרים, ובהם 6 מיליארד שקל לקרן שאמורה לתמרץ עסקים לקלוט בחזרה עובדים, שטרם גובשה באוצר. או 500 מיליון שקל שמוקצים למענקים של משרד הכלכלה, שרובם גם ככה היו מתוכננים עוד לפני ההכרזה על תוכנית הסיוע. גם סעיף של 1.1 מיליארד שקל לפרויקטי תשתיות נוגע לפרויקטים שכבר נמצאים בביצוע.

עכשיו מרסנים?

לצד הניסיון לנפח את המספרים כדי שיתכנסו לאותו סכום מפוצץ, באוצר עשו מאמץ גדול לשמור על ריסון ככל שניתן. במידה רבה, הקיבעון המחשבתי הקשה על פקידי האוצר. אחרי שנים של אובדן רסן תקציבי, בהובלת נתניהו וכחלון, הפקידים פועלים על אוטומט לריסון, ומייצרים מגבלות לא הגיוניות שכל עיקרן הוא לצמצם את האוכלוסיות הזכאיות לסיוע. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא הגבלת הסיוע לעצמאים, כך שיינתן רק למי שהכניסו עד 240 אלף שקל בשנה, אלא גם למי שיחוו ירידה של לפחות 25% בהכנסות. הקריטריון הכי תמוה הוא הגבלתם לבני 28 ומעלה. במקרה כזה, חייל משוחרר שהשקיע את כספי הפקדון שלו בעסק לא יקבל שקל. אם עצמאי כבר הצליח לעמוד בכל אותם קריטריונים, הוא יקבל לכל היותר 6,000 שקל החודש ו־8,000 שקל בחודש הבא. אם לוקחים בחשבון כי על המענק ישולמו גם מס הכנסה וביטוח לאומי, במקרה של עסקים שיצליחו להיות רווחיים בסוף השנה, ייתכן שהיה מקום לשקול את הגדלת המענקים.

וגם מי שזכאי למענקים לא צפוי לראות אותם בקרוב. כדי שהם יגיעו דרושה חקיקה ואם לשפוט לפי הקצב שהתקדמו בו עד כה משרדי הממשלה, זה ייקח עוד זמן. ההחלטות התקבלו כבר לפני שבוע, אבל הלו"ז הפוליטי של נתניהו וההתעקשות שלו על הצהרה פומבית גרנדיוזית עיכבו את הפרסום הרשמי של התוכנית. משום מה, במשרד האוצר וביתר הגופים הרלבנטיים לא ניצלו את הזמן כדי לגבש את הפרטים הקטנים של התוכנית. כך למשל, הוחלט להקים קרן הלוואות לעסקים גדולים, אך מלבד הסכום הכולל עוד לא הוחלט דבר, לא גובה הריבית ולא התנאים לזכאות.

התוכנית כוללת 3 מיליארד שקל שאמורים להגיע כהחזר מקדמות. אבל הכותרת לא מספרת הכל: אלה בסך הכל כספים שהחברות שילמו כאשר חשבו שירוויחו השנה - וכעת מוחזרים להן. גם ללא ההקדמה החברות היו מקבלות את הכסף, רק בשנה הבאה. בנוסף, הכסף לא מוחזר אוטומטית, אלא רק לחברות שיבקשו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. בזבז זמן יקר צילום: לע"מ

בעיית האבטלה

התוכנית כוללת 14 מיליארד שקל לדמי אבטלה. בנושא זה הממשלה דווקא הגיבה במהירות, אבל בצורה שטחית, וללא החשיבה המחודשת הנדרשת במצב החדש. החשיבה הזו מתבקשת משני כיוונים. הראשון: לאתר את שלל המקרים שנופלים בין הכיסאות, כמו עובדים בשתי עבודות שיצאו לחל"ת מאחת מהן; אמהות יחידניות שהוצאו לחל"ת וגילו כי דמי האבטלה שלהן מקוזזים מהמזונות שהן מקבלות מביטוח לאומי; ועוד המון מקרים שלא מקבלים מענה. מצד שני, היה ניתן לצפות כי בשבועות שחלפו פקידי הממשלה היו חושבים כיצד ניתן לדחוף מעסיקים שיכולים, לפחות זמנית, לקחת אחריות על העובדים שלהם.

בממשלה מכירים בכך שיהיו מי שיעשו ניצול ציני בסיוע ובמשבר. לעת עתה, באוצר לא מחפשים דרך להתמודד איתו. במסגרת התוכנית אפילו קיימת קרן של 6 מיליארד שקל שאמורה להינתן לעסקים שיקלטו עובדים בחזרה. פרטי הקרן טרם נקבעו, אולם בכוונת האוצר לתת מענק גבוה יותר עבור העובדים הראשונים שייקלטו בחזרה. לאחר מכן, המענק יירד בהדרגה, שיינתן בעיקר לעסקים קטנים יחסית. עם זאת, במשרד יצטרכו למצוא דרך כדי שאותה קרן לא תטיב שוב עם אותם עסקים שבחרו להשית את העלויות של העסקת העובדים שלהם בתקופת המשבר על המדינה, במקום לקחת עליהם אחריות.

יותר מכל, באוצר התנגדו להענקת פיצויים. המודל קיים ונעשה בו שימוש בזמן מלחמות ומבצעים צבאיים, אך באוצר מתנגדים לפיצוי שמבוסס על גובה ההפסדים, משום שכך יאבדו שליטה על היקף הסיוע. בשבועות האחרונים עלו רעיונות לפיצויים במודלים מצומצמים יותר, אולם הם נדחו.

התוכנית הקודמת שהציג האוצר לימדה את אנשיו לקח אחד עיקרי, והוא שהם חייבים לפשט את הדברים. בתחילת הדרך דרש האוצר מעסקים להגיש תוכנית עסקים ולעבור דרך שני משרדי רואי חשבון כדי לקבל מענק. כעת כבר ברור כי ההיקפים - הן בקרב אלפי העסקים המבקשים הלוואה בערבות המדינה והן בקרב המובטלים החדשים - מחייבים טיפול מיידי ומהיר. זה מה שאמור לקרות בקרנות החדשות, אבל בחינת התוכנית עד כה משאירה מקום גדול לדאגה.