חשש לתוצאות שגויות; משרד הבריאות הקפיא הודעות לנבדקים לקורונה

בהודעה נוספת שקיבלו מנהלי הקופות ממשרד הבריאות חודד העניין פעם נוספת: "אנא הקפיאו בבוקר הודעות על חיוביים או שליליים. אנחנו בודקים אפשרות לתקלה בדיווחים שנשלחו אתמול בכמה מעבדות".

מעבדת קורונה בתל השומר צילום: עמית הובר

מקור במערכת הבריאות אמר הבוקר ל-ynet בעקבות חשיפת המחדל: "מתהפכת לנו הבטן מאז אתמול. האם יכול להיות שיש בינינו חיוביים שקיבלו תשובה שלילית או אנשים שנמצאים כעת בבתי החולים לשווא? אם מדובר על טעות דגימה קטנה, זה זניח, אבל אם מדובר על תקלה מתמשכת, זה אירוע דרמטי".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "עקב בעיית מחשוב שהתגלתה הלילה בהעברת הנתונים, מתן תשובות המעבדות מתעכבת. עבודת המעבדות נמשכת כסדרה בשבת וכך גם לקיחת הבדיקות על ידי מד"א. צוותים של משרד הבריאות ומשרד ראש הממשלה עובדים על פתרון בשעות אלה".

מוריס דורפמן, ראש חטיבת רגולציה מחשוב ובריאות דיגיטלית במשרד הבריאות מבהיר: "מדובר ב-27 מעבדות פעילות בכל רחבי הארץ. במסגרת בדיקה שגרתית של מהימנות הנתונים אמש (טרם הודעה לחולים) התגלו מספר נתונים סותרים. לאור זאת הוחלט לבצע בדיקה מקיפה בכל המעבדות של נתוני הבדיקות שבוצעו אתמול (וטרם דווחו לחולים).

חשוב להדגיש שצוותי המעבדות עושים עבודה מצוינת ושהמעבדות פועלות בהיקפים חריגים שעוד ילכו ויגדלו ובמשך 7 ימים בשבוע. פעילות המעבדות נמשכת בשבת, וכך גם פעילות מדא. ההנחיה הינה רק לעצור בשלב זה את הודעות לציבור על הבדיקות שנעשו אמש. להערכתנו התקלה תתוקן תוך שעות בודדות".

דורפמן הוסיף: "צריך לזכור שהמעבדות עובדות בקיבולת של אלפי בדיקות ליום - עוד מעט נגיע ל-10,000 בדיקות ביממה ובעוד שבועיים על פי הנחיית רה״מ 30 אלף ביממה, זוהי כמות גבוהה מאוד של בדיקות שמדינת ישראל עושה וזה מגביר את כמות העבודה של כולנו. המערכת כולה מגוייסת לטובת האירוע".

תוצאה של השקעה נמוכה של המדינה בתשתיות הבריאות

כבר לפני כשלושה שבועות פורסמו נתונים לפיהם ישראל מפגרת מאחורי מדינות כמו דרום קוריאה בכל הקשור לבדיקות לקורונה. לפי הנתונים, בדרום קוריאה נערכו כבר אז כ־15,000 בדיקות ביום, שהן 3,692 בדיקות לכל מיליון תושבים. מדובר במספר גדול פי עשרה לעומת יחס של 396 בדיקות לכל מיליון איש בישראל, לפי נתונים מה־8 במרץ.

לא בכדי בדרום קוריאה מערך הבדיקות משיג תוצאות אחרות. כ־8.2% מתקציב הבריאות של המדינה מיועד להשקעות בתשתיות בריאות, לעומת רק 4.2% מתקציב הבריאות של ישראל. שיעור הצמיחה הריאלית השנתית בתקציב הבריאות של דרום קוריאה בשנים 2013‑2018 עמד על 7.3% - הגבוה מבין כל מדינות ה־OECD. בישראל שיעור זה עמד על 2.6%, מעט מעל ממוצע של 2.4% בארגון.

מבחנות עם בדיקות קורונה צילום: עמית הובר

22 מעבדות בבתי חולים ובקופות חולים הוכשרו עד כה לביצוע הבדיקות לקורונה. התוצאות מתקבלות לרוב בתוך כשבע שעות - וכרוכות בסיכונים עבור הצוות המבצע אותן. וכך הן מתבצעות: בשלב הראשון נוטלים דגימת דם על-ידי ערכה שכוללת מבחנה ובתוכה שני מקלונים שבקצותיהם צמר גפן - אלו הם אותם מטושים שהיו במחסור בתחילת הדרך.

מקלון אחד משמש לנטילת דגימה מן הנחיריים והמקלון השני לנטילת דגימה מן הלוע. לאחר נטילת הדגימה מוחזרים שני המטושים לתוך המבחנה שבתוכה תמיסה שמשמרת את הנגיף. התמיסה משמרת את הנגיף חי, ועל כן ננקטים אמצעי בטיחות רבים שמסרבלים את תהליך פתיחת וקליטת הדוגמה במעבדות. המבחנה נארזת בשלוש שכבות הגנה, והדגימה מושמת במבחנת פלסטיק סגורה. המבחנה עצמה נשלחת למעבדה בקופסת קלקר גדולה אשר שומרת על טמפרטורה יציבה.

בשלב השני מתקבלות הבדיקות במעבדה, אנשי המעבדה מזינים את נתוני הנדגם ומספר הבדיקה למערכת הממוחשבת. המבחנות הארוזות היטב נפתחות בזהירות בתוך מנדף ביולוגי - מתקן המאפשר לחוקר סביבת עבודה בטוחה במעבדה - על ידי צוות הלובש ציוד מיגון מיוחד, ששומר עליו מפני הדבקה אפשרית. בשלב השלישי מתבצע תהליך המכונה בלשון המקצועית "ליזיס", או "פתיחה של הווירוס". ההליך נעשה באמצעות חומר שמפרק את המעטפת החלבונית של הנגיף, אם זה אכן מצוי בדגימה, כדי לחשוף את החומר הגנטי שמצוי בתוכו.

בשלב הרביעי מתבצע מיצוי חומצות הגרעין במטרה להפיק כמות מספקת של מולקולות RNA מהדגימה, לזיהוי ודאי להדבקה בנגיף הקורונה. בשלב החמישי מתבצעת בדיקת הקורונה המעבדתית הנקראת RT-PCR, שזה קיצור של Reverse transcription Polymerase Chain Reaction.