לווייתן ותמר יממנו 56% מעלויות הקמת צינור הגז החדש למצרים, את היתר יממן הציבור

רשות הגז פרסמה לפני שעה קלה (ה') את החלטתה בדבר עלויות המימון של צנרת הגז החדשה למצרים.

מנתוני ההחלטה שהגיעו לידי כלכליסט, עולה שעלות הצנרת הימית החדשה הנאמדת בכ-600-650 מיליון שקל תחולק כך, ששותפויות הגז לוויתן ותמר ישאו בכ-56.5% ממנה, ואילו חברת נתיבי גז הממשלתית תישא בשאר העלות. הצנרת תחבר את אשדוד לאשקלון.

צילום: יח"צ

עוד שינוי שנרשם הוא שהייצוא יעמיד ערבות על החלק של המדינה בבניית הצינור, כאשר ההעדפה היא שהמימון של נתיבי גז ילקח מבנק ולא על ידי גיוס חוב בשוק ההון. י

עיון בנימוקי ההחלטה של רשות הגז מלמדת שמדובר במקטע קטן יחסית של כ-46 ק"מ, והוא אמור לשרת מספר מטרות. הראשונה היא כאמור הגדלת כמות הייצוא למצרים. הייצוא החל בינואר 2020 והוא רק ממאגר לוויתן, כאשר בקיץ אמור להצטרף אליו גם מאגר תמר. בשל מגבלות הולכה, הקיבולת שאפשר להעביר בצינור נמוכה יחסית והיא לא יכולה לעמוד בהיקף ההזרמה החוזית שנחתמה מול מצרים, שאמורה לגדול עד קיץ 2022 לפי 3 ממה שמייצאים כיום.

הנימוק השני שעולה מנתוני רשות הגז הוא שהצנרת תשרת גם את הגדלת היצע הגז לדרום, לרבות הסבת תחנת הכוח הפחמית של חברת החשמל באשקלון. תחנה זו היא השניה בגודלה במדינה (כ-2300 מגה וואט, כ-18% מכושר הייצור המקסימאלי של חברת החשמל), ולפי דיווחי חברת החשמל והוראות שר האנרגיה שטייניץ, עד תחילת 2025 על התחנה לעבור לשימוש בגז טבעי על חשבון פחם. לפיכך, יש להגדיל את יכולת הולכת הגז לדרום, וזו הסיבה שהציבור, דרך חברת נתיבי גז, יישא בכ-43.5% מעלות הצנרת. על פי ההערכות, חברת נתיבי גז תרוויח מאות מיליוני שקלים בשנה מההולכה החדשה.

נושא הקמת הצנרת עמד במרכז ביקורת ציבורית נוקבת על הרצון של המדינה לממן לשותפויות הגז יכולת הולכה חדשה למצרים דווקא בתקופה בה הן רושמות ירידות חדות בבורסה. בסופו של יום הערב התברר כאמור שרוב העלות תיפול על כתפי היצואנים, ואלה עוד יכסו בערבות בלתי תלויה את חלקה של המדינה באם הייצוא ייפסק.

אם זה לא מספיק בשבוע שעבר פרסם שר האוצר היוצא משה כחלון הודעה מפתיעה באמצע הלילה, כאילו המדינה תממן במלואה את צנרת ההולכה הזו כאשר השימוע הציבורי עדיין התנהל. ההודעה של כחלון זכתה להכחשה של משרד האנרגיה למחרת בבוקר עם הודעה שהנושא עדיין בשימוע. לטענת גורמים במשק האנרגיה הולכת הגז ושיפור יכולת הייצוא אמורים לסייע להם להגדיל את ההכנסות, וגם לסייע למדינה לרשום הכנסות גבוהות יותר מתמלוגים ומס חברות שישלמו שותפויות הגז.

כך או כך, רשות הגז למעשה כמעט ושכפלה את ההחלטה שהיא קבעה ב-2014. אז פורסם שמקטע ייצוא הגז מישראל לירדן ימומן בחלקו על ידי הציבור (כ-42%) ובחלקו על ידי היצואן (58%).