דו"ח מבקר המדינה על רשות החדשנות לוקה בחובבנות

מעל ל-60 עמודים בדו"ח מבקר המדינה האחרון מוקדשים ל"הבטחת החדשנות הטכנולוגית במשק הישראלי", אך ניתן למצוא בהם מעט מאוד ביקורת ובעיקר הצעות צנועות לשיפור. בין הנושאים שהעסיקו את המבקר ניתן לציין את היקף ההשקעות הזרות בישראל, המחסור בכוח אדם בתעשיה, שילוב אוכלוסיות נוספות, הקושי בהעברת ידע בין האקדמיה למגזר הפרטי, שילוב מו"פ בחברות עשייה מסורתיות וקידום ההייטק בפריפריה (בדגש על חיפה, ירושלים ובאר שבע). אולם מסקנות הדו"ח רחוקות מלהיות משביעות רצון - לא בגלל שכשלי הממשלה מרובים, אלא בגלל שהמסקנות שהגיש המבקר כלליות מדי במקרה הטוב - וארכאיות במקרה הרע.

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות צילום: יריב כץ

הדו"ח מחולק, כאמור, לנושאים, כאשר כל תת פרק מוקדש ברובו לסקירה היסטורית ובסופו מוצעת מסקנה קצרה מאוד. במרבית המקרים מצביע המבקר על אותו כשל בדיוק - חוסר תיאום בין משרדי הממשלה השונים - ומציע כפתרון עבודה משותפת בין הגורמים השונים. רק במקרים בודדים המבקר טורח ומציין כשלים ספציפיים.

בפרק על שילוב אוכלוסיות בתת ייצוג (ערבים וחרדים בעיקר, אין כאן אפילו התייחסות לאוכלוסיה האתיופית למשל, שכמעט ואינה נוכחת בהייטק) מסקנת המבקר היא כי "לאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית חסרות המיומנויות הבסיסיות הנדרשות להשתלב בתעשיה זו. עד לשינוי ממשי של מצב זה מוצע לרשות החדשנות, כאחד הגורמים הפועלים להרחבת השתתפותן של אוכלוסיות אלה במקצועות ההייטק, להסתייע במשרדי הממשלה הרלוונטיים לרבות משרד הכלכלה כדי למפות את התחומים הטכנולוגיים שבהם יהיה ניתן לשלב את אוכלוסיות החרדים והערבים בתעסוקה איכותית".

מדהים שהמבקר מצביע כאן על אחד הכשלים הגדולים ביותר של תחום הייטק ובאותה נשימה ממש מתחמק מלהצביע על האשמים בכישלון או מציע כלים ממשיים לפתרונו. אפשר להשוות את הצעת המבקר לרופא שמקבל פציינט ללא שיניים ושולח אותו הביתה עם מתכון לעוגיות.

תחום נוסף שנהנה מתשומת הלב של המבקר הוא התעשיה המסורתית וחיבורה לחדשנות וטכנולוגיה. זהו, ללא ספק, נושא מהותי. מפעלי תעשיה שלא יצליחו להתחבר לעולם החדשנות יאבדו את היכולת להתמודד מול המתחרים בעולם. חדשנות בתעשיה משמעותה חיבור של מערכות הייצור למערכות דאטה, שילוב רובוטיקה, מערכות סייבר ועוד. בביקורת על מפעלי התעשיה עולה הטענה שאין ביקוש רב לסיוע של רשות החדשנות. לרוב, הרשות אחראית על יצירת ההיצע, לא על יצירת הביקוש. כאשר התעשיה עצמה אינה רוצה להיעזר במענקים או שאינה מבינה את הצורך זו כבר לא בעיה של הרשות. מצד שני, הביקורת משבחת את הטיפול של הרשות בנושא חדשנות בתעשיה המסורתית.

דו"ח המבקר מסתיים במילים: "יש להבטיח כי הכלים שעומדים לרשות הממשלה ויחידות הסמך שלה נותנים מענה מתואם, עדכני ומלא לצורך בהמשך החדשנות הטכנולוגית ושגשוגו של ענף ההייטק. על הממשלה להבטיח שיתוף פעולה מלא בין הגופים הנוגעים בדבר, להבטחת השגתה של מטרה זו. לשם כך ישנה חשיבות לקיומו של גוף ממשלתי בעל ראייה רחבה, יכולת תכלול וסמכויות לאיגום משאבים, אשר יבחן את השינויים העולמיים והשפעתם על הטכנולוגיה העילית הישראלית, יפעל לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח ויציע כלים מתאימים כדי לשמר את היתרון הטכנולוגי של ישראל".

נראה כי המבקר מציע כאן הקמת גוף חדש ונוסף לרשות החדשנות, כזה שתפקידו לבחון את פעילותה של הרשות. הצעה כזו היא לא רק מיותרת, אלא אף בבחינת צעד לאחור לאחר שהקמת הרשות לחדשנות היתה הצעד ששיחרר את הרשות מהפוליטיקה והפך אותה לעצמאית וליחידה שלמעשה מרכזת את כל הטיפול בתעשיית ההייטק בישראל מכל משרדי הממשלה תוך שיתוף פעולה איתם.

ביקורת ראויה של מבקר המדינה היתה שואלת האם מתקיימת ברשות הפרדה מוחלטת ממשרדי הממשלה כפי שאמורה להיות בהיותה כיחידה נפרדת. המצב אינו כך, ולראיה הודעות לעיתונות רבות של הרשות עם ציטוטים של שר הכלכלה והתעשיה אלי כהן.

נושא נוסף שהיה צריך להיבחן הוא תקציב רשות החדשנות שלא השתנה משמעותית בשנים האחרונות ולמעשה נשחק. רק כך ניתן להסביר את הביקורת על היקף ההשקעות הזרות. אם בידי הרשות היה תקציב גבוה משמעותית הרי שיכולתה להשפיע על התעשיה היתה משמעותית יותר.

מרשות החדשנות נמסר: "אנחנו מברכים על הדו"ח והעבודה המשותפת מול משרד מבקר המדינה. דו"ח זה מציין את חשיבות פעילותה של הרשות המלצות הדו"ח מדגישות את הצורך להמשיך ולהעמיק במספר תחומים את הפעילות שאנו מבצעים. אנו מקווים שהדו"ח יסייע לנו לגייס את המשאבים והתמיכה הממשלתית על מנת לפעול באופן זה".