תמיכה ממשלתית בהייטק - דווקא עכשיו
המשמעות של היעדר כסף ציבורי לחיזוק נקודות הכשל בתאוצת קטר ההייטק עלולה להיות בלתי הפיכה. בהעדר תמריצים מקומיים עומדות החברות הישראליות אל מול תמריצים ממדינות אחרות. אותן חברות צומחות יזלגו בסופו של יום אל מחוץ לישראל
נתוני 2019 מראים שחלון הראווה של ההייטק הישראלי נוצץ מתמיד, היקף ההשקעות בשווי 8.3 מיליארד דולר, שעיקרן זרות, עלו ב-15% ביחס אשתקד, חל גידול חד גם בשווי האקזיטים שביצעו חברות ישראליות בשנה האחרונה (21.7 מליארד דולר) ומספרם של המועסקים בהייטק (319 אלף) עלה. אולם כשמתבוננים מבעד לחלון הראווה, אל עומקה של התעשייה, עולה תמונה מדאיגה.
- כך הפכה שנת 2019 לשיאנית האקזיטים
- היזמים הבולטים בישראל בעשור האחרון: וילנץ, בודאי וזיסאפל
- ארמיס הישראלית במגעים למכירתה בכמיליארד דולר
אנו, ברשות החדשנות, מזהים ארבע נורות אזהרה: האחת - חלה ירידה משמעותית בכסף המושקע בשלבי המו"פ המוקדמים. כתוצאה מכך אנחנו רואים ירידה במספר חברות הסטארט-אפ הנפתחות בישראל. השנייה - מצוקת המחסור בהון אנושי ממשיכה להכות בחברות הישראליות וכרבע מהן מפעילות מרכזי מו"פ בחו"ל במקביל להפיכתו של השכר בהייטק לאחד היקרים בעולם. השלישית - הקניין הרוחני האיכותי המיוצר באקדמיה הישראלית לא ממהר להגיע לתעשייה בישראל. הרביעית - בעוד שמשקלו של ההייטק הישראלי מכלל היצוא הישראלי הולך וגדל בתוצרי התכנה, תחום ההייטק העוסק בייצור מוצרים וסחורות, בהם הערך הכלכלי למדינה, בעיקר בהיקפי תעסוקה, גבוה יותר, נמצא בירידה. כל אותן מגמות מביאות אותנו למסקנה שענף ההייטק הישראלי, קטר הצמיחה של הכלכלה, נמצא קרוב לוודאי בראשיתה של תקופת האטה, המסוכנת למשק כולו.
בתקופות כאלו מתחדד תפקידה של הממשלה, במקרה זה בהובלת רשות החדשנות, באיתור נקודות הכשל ובטיפול נקודתי אך אפקטיבי בהן, שיאפשר לשוק לחזור לפסים של צמיחה. כספי מדינה שמושקעים בהייטק ומנותבים לנקודות הכשל מגדילים משמעותית את השפעתם על התעשייה. מענקי הרשות הם השקעה ממשלתית ארוכת טווח וככאלה עלינו לבחון אותם במדדי הצלחה בהם נמדדת השקעה. על כל 100 מיליון שקלים שמעניקה הרשות, 40% מוחזרים למדינה כתמלוגים. היתרה מייצרת מכירות בשיעור של 600 מיליון שקל לאותן החברות הנתמכות. אותן מכירות מייצרות באופן ישיר צמיחה של חברות, הרחבת מעגל המועסקים ותשלומי מיסים למדינה, וכל זה בישראל.
את החשיבות בשימור החברות בבעלות ישראלית ניתן להמחיש על ידי השוואה בין האקזיטים הגדולים של החודש האחרון. הבאנה לאבס, שנמכרה ב-2 מיליארד דולר, שמרה על מרבית אחזקותיה ותמהיל משקיעיה בידיים ישראליות. כתוצאה מכך צפויה המדינה להרוויח מהעסקה כ-1.6 מיליארד שקל. מצד שני, ארמיס, שנמכרה ב-1.1 מליארד דולר, זכתה להשקעה מסיבית של קרנות זרות, מה שצמצם את שיעורם של בעלי המניות הישראלים מתוך סך אחזקותיה. התוצאה - רווח נמוך יחסית למדינת ישראל מאותה עסקה, כ-260 מיליון שקל בלבד.
למרות כל זאת, כתוצאה מהעדר תקציב מדינה מאושר מתנהלת רשות החדשנות ללא יכולת לתת מענקים חדשים מראשית 2020, דווקא בתקופה בה הסיוע הממשלתי להייטק מסתמן כחיוני ביותר. המשמעות של היעדר כסף ציבורי לחיזוק נקודות הכשל בתאוצת קטר ההייטק עלולה להיות בלתי הפיכה. חברה בשלביה הראשונים, התלויה בכספי הרשות, עלולה להיסגר. חברה זו, אם תיפתח בשנית, תעשה זאת מחוץ לישראל. בעולם גלובלי, בהעדר תמריצים מקומיים עומדות החברות הישראליות אל מול פיתויים ותמריצים ממדינות אחרות. אותן חברות ישראליות צומחות יזלגו בסופו של יום אל מחוץ לישראל, מגמה שכבר החלה ועלולה אף להתגבר. לתהליך זה השפעה דרמטית על צמיחתו של ההייטק ועל צמיחתה של הכלכלה הישראלית כולה.
תקציב רשות החדשנות, בהיותו השקעה ממשלתית ואפקטיבית לשנים קדימה, אל לו להיות משנה בחשיבותו לצרכים המיידיים של מערכות החינוך, הבריאות, הרווחה וכו', שאין ספק בחשיבותם ולא רק מפאת צדק סוציאלי. הייטק וצדק סוציאלי חד המה - שגשוגה של תעשיית ההייטק בישראל הוא זה שיאפשר את הגדלת תקציבים אילו בעתיד הנראה לעין. זו המשימה שעומדת לנגד עיני כולנו.
אהרון אהרון הוא מנכ"ל רשות החדשנות