השפעת האוטומציה התחבורתית על המרחב הבנוי

מוגש מטעם DUN'S 100 

אין ספק שאנחנו לקראת מהפכה גלובלית בתחום תחבורת המונים פרטית ((Private Mass Transit שהשפעתה על המרחב הבנוי תהיה משמעותית ומרחיקת לכת. תחום זה הוא רחב ושינויים בו יגררו שינויי תפיסה והתאמות במגזרים רבים, כמו: מסחר, תעשיה, בריאות, משפט ותשתיות. לצורך המאמר הנוכחי אתמקד בשינוי בתחבורת המונים פרטית והצפי להשפעות עתידיות על המרחב הבנוי.

שני מושגים של תחבורת המונים ((Mass Transit יוזכרו במאמר, הראשון תחבורת המונים פרטית (Private Mass Transit) המבוססת על הנעת המונים ע"י רכבים פרטיים והשני תחבורת המונים ציבורית (Public Mass Transit) המבוססת על תחבורה ציבורית כדוגמת אוטובוסים, ורכבי מסילה לסוגיהם השונים. בישראל ובעולם המערבי תחבורת ההמונים הפרטית היא הדומיננטית בנפח, בכמות ובהיקף השפעתה על המרחב הבנוי. השפעת הרכב הפרטי כיום על המרחב הבנוי כמעט מובנת מאליה ובאה לידי ביטוי ב: רוחב הכבישים העירוניים מספר נתיבים, חניות ומדרכות, חניונים ציבוריים, חנייה לכל בית, שילוט דרכים, רמזורים, אוטוסטרדות, משטרת תנועה ותאונות דרכים.

לשם המחשה, בשנת 1899 הורכבו בארה"ב כ 2,500 רכבים פרטיים , בשנת 1927 חברת פורד לבד כבר הרכיבה ומכרה כ 15 מיליון רכבים (model T). ביקוש ושיטות תיעוש מודרניות אפשרו הוזלת מחיר הרכישה מ $825 ל $290 לרכב. במחירים אלו יכל מעמד הביניים להרשות לעצמו לרכוש רכב פרטי ובכך להרחיב את מרחב וחופש התנועה האישי. עד לאותה נקודת זמן הקשר הבין עירוני בעולם המפותח התנייד ע"י רכבות, אוניות או קווים קבועים של כרכרות. מרחב התמרון הפרטי של רוב האנשים היה מוגבל למרחקי הליכה סבירים בין הבית לעבודה ובין הבית לעיסוקיי היום יום. שילוב של נסיבות וצרכים במהלך ואחרי מלחמת העולם הראשונה יצרו את התנאים לכך שהסקטור הציבורי ממשלתי התחיל לשאת על עצמו את עלות הבנייה והתחזוקה של תשתית כבישים סלולה, גשרים וכבישים בין עירוניים שהנגישו והרחיבו עוד יותר את חופש התנועה האישי וסללו את הדרך למרחב בנוי, המבוסס על צרכי הרכב הפרטי ובכך יצרו את תחבורת ההמונים הפרטית.

אורי רותם צילום: יוסי צבקר

תנועה חופשית ברכב פרטי שאינה מבוססת על מסלולים קבועים מראש (מסילות), אפשרה בניה אורבנית, והתפרשות לשטחים מעבר לקווי תחבורה ציבורית מסילתית. פרברי שינה, טיפוס מגורים חדש שתפס תנופה בשנות ה 50 של המאה העשרים, מבוסס באופן מוחלט על תחבורת המונים פרטית ויכולת הגעה מ"דלת לדלת". בית פרטי לכל משפחה, צפיפות אורבנית נמוכה, חנייה או שתיים מול הבית הינם חלק מהאידיליה המשפחתית המודרנית, אשר פיתחה גם בישראל תפיסת עולם סביב הרכב הפרטי ובניית תשתית שלמה התומכת בה - חניות, כבישים וכדומה.

כיום, כ 100 שנה אחרי ועם 3.5 מיליון רכבים על הכביש בישראל, תחבורת המונים פרטית מגיעה לשלב שהמערכת אינה יכולה לשאת יותר את העומס של עצמה. ע"פ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חל זינוק של 36% במספר כלי הרכב על הכבישים בין שנת 2000 ל 2017. עלות יומית ממוצעת למקום חניה בישראל 8.3 ₪ ביום , אובדן זמן אישי בגודשי תנועה מעורכים כ 5.5 יום בשנה, ולמרות הירידה בתאונות דרכים המספר היחסי עדיין גבוה.

האבסורד, שע"פ מחקרים בארה"ב בשעת העומס ( 5 בערב) רק 12% מהרכבים נמצאים בתנועה . ע"פ מכון ברוקינס רכב פרטי ממוצע נמצע בנסיעה רק 5% מהזמן לעומת הוצאה של 18% מסל ההוצאות האישי. כלומר, בהשוואה בין תחבורת המונים פרטית לציבורית, הציבורית יעילה יותר לק"מ, עלותה נמוכה יותר (רכישה, תחזוקה, דלק), מספר תאונות הדרכים קטן יותר וזיהום האויר קטן יותר. תחבורה ציבורית עולה על תחבורה פרטית כמעט בכל מדד למעט הנתון שהוא אולי החשוב ביותר, חופש תנועה, זמינות, נוחות וזמן, תחבורה פרטית עדיין עדיפה. עד שלא ימצא פתרון שיאפשר לשמר את החופש וזמינות התנועה, לא יהיה שינוי משמעותי בשימוש ברכבים פרטים.

פריצות דרך טכנולוגיות בתחום המחשוב (Big Data), תקשורת (Wireless Communication) ובינה מלאכותית (Machine Learning) יאפשרו בעתיד הקרוב מהפכה גלובלית בתחום תחבורת ההמונים הפרטית. שילוב מערכות ופתרונות שכוללים נסיעה שיתופית כגון ,LYFT UBER, Waze Carpool עם רכבים אוטונומיים וכמובן שימוש הולך וגדל בתחבורת המונים ופתרונות לקילומטר האחרון, כגון אופניים וקורקינטים חשמליים בשילוב עם שינוי המודל העסקי לשימוש לפי זמן יספקו מכלול חלופות לרכבים בבעלות פרטית.

אולם ההשפעה הגדולה ביותר על המרחב הבנוי יהיה ללא ספק רכבים אוטונומיים שיאפשרו לשמר את החופש ומרחב התנועה הכל כך ממכר שהפך את הרכב הפרטי לחלופה המועדפת. ע"פ הערכות, שימוש ברכבים אוטונומיים ושימוש בהזמנה תקטין את כמות הרכבים בבעלות פרטית ולכן תקטין את נפח התשתיות הבנויות התומכות. לדוגמא, תקן חניונים למגורים ותקן נדיב לחניות לקוחות באזורי מסחר ותעסוקה יוקטן, מפני שהצורך לחנייה פרטית יירד משמעותית. כבר היום, המגמה של רשויות התחיקה להפחתה בכמות החניות באזורים הסמוכים לתחבורה ציבורית. החסכון בעלויות בנייה של חניונים תת קרקעיים ועיליים תהיה משמעותית, גדולה ומידית.

תקשורת בין רכבים אוטונומיים וסנכרון התנועה יאפשרו סלילת רחובות עם דגש יותר גדול על הולכי הרגל ורוכבי האופניים במקום על הרכב הפרטי כמו שנהוג היום. מדרכות רחבות יותר עם שדרות ירוקות (יקטין את אפקט איי החום העירוני), שטחים ירוקים על חשבון מסלולי נסיעה, חניות וחניונים. מהפכה זו עשויה לסייע לראש עיריית פאריז להפוך את פאריז לעיר המבוססת על 15 דקות נסיעה באופניים la ville du quart d’heure . מדובר על שינוי תשתיתי, חברתי וכלכלי שעולה כיום למשק העולמי מיליארדים.

ציור: רפי פרץ

נתיבים בין עירוניים צרים יותר וללא שוליים, ביטול חלקי של תאורת רחוב, שילוט ורמזורים שנועדו לאפשר לנהגים לנהוג בבטחה הם חלק מהשינוי התשתיתי של רכבים אוטונומיים. בטיחותית 90% מתאונות הדרכים נגרמות מטעות אנוש. למרות שעדיין אין מספיק נתונים ברורים לקביעת מספר ממשי של תאונות קטלניות ברכבים אוטונומיים, יש מגמה של ירידה במספר התאונות הקטלניות ברכבים אוטונומיים. חברת Waymo בלבד של גוגל רשמה מעל 20 מיליון ק"מ של נסיעה ברכבים אוטונומיים

הערכות אינן מדברות בהכרח על ירידה בסה"כ כמות הנסיעות, אלא, ע"מ לשמר את רמת הנוחות וחופש התנועה, יהיה צורך בשינוי המודל שבו כל רכב יסע מספר ק"מ גדול יותר בדומה לציי המוניות הצהובות בניו יורק, שנוסעים בממוצע פי ארבע מרכב פרטי. תחבורת המונים פרטית תמשיך לתפקד ומספר הרכבים הפרטיים לא ירד, אלא אופן ומודל השימוש בהם שיאפשר ניצול טוב, בטוח, מהיר וזמין יותר ממה שאנחנו מכירים כיום.

לסיכום שינויים בתשתית הבנויה, החסכון בעלויות בניה ותחזוקה של תשתיות אלו, בנוסף לשינוי הרגלי השימוש ואופן ניצול הצריכה של הרכב הפרטי, ההשפעה על האקלים עם שימוש הולך וגדל של רכבים חשמליים, יהיה מהפכה הדומה לזו שהתרחשה עם כניסת הרכב הפרטי לחיי היום יום בתחילת המאה העשרים.

אורי רותם- אדריכל שותף אורבך הלוי אדריכלים