פער עצום בזכאות לבגרות איכותית: 13% בחמישון התחתון, 84% בעליון

עלייה גדולה בתחולת העוני של ילדים חרדים - מ-55% ב-2017, ל-60% מהילדים ב-2018; כמחצית מהמשפחות בהן ארבעה ילדים ומעלה וכשני שלישים מהמשפחות הכוללות למעלה מחמישה ילדים חיות מתחת לקו העוני. כך עולה מנתוני שנתון "ילדים בישראל 2019" של המועצה הלאומית לשלום הילד, שהוגש הבוקר (ב') לנשיא המדינה, ראובן ריבלין. ילדים מוגדרים בשנתון כבני עד גיל 18.

השנתון גם חושף את הפערים הקשים בהישגים החינוכיים בין עשירים ועניים: כך, רק 13% מהתלמידים בחמישון התחתון בחינוך העברי זכאים לתעודת בגרות איכותית- כזו העומדת בדרישות האוניברסיטאות, לעומת 84% מהתלמידים בחמישון העליון.

ילדה במעון צילום: דודו בכר

בשנת 2018 חיו 30% מהילדים מחת לקו העוני, עלייה קטנה לעומת 2017 (29.5%). מ-2014 עומד אחוז הילדים העניים סביב ה-30%, כאשר אחד מכל חמישה ילדים יהודים (21%) חי מתחת לקו העוני, לעומת שלושה מחמישה במשפחות ערביות. עם זאת, חלה ירידה בתחולת העוני של ילדים ערבים - מ-61% ב-2017 ל-58% ב-2018.

שיעור הילדים מכלל האוכלוסיה עולה - בניגוד למגמות העולמיות

בעשור האחרון נרשמה עלייה קלה בשיעור הילדים מכלל האוכלוסייה, מ-32.7% ב-2010 ל-33.5% ב-2019. זאת, בניגוד מוחלט לירידה בילודה ובאחוז הילדים ברוב העולם. בשנת 2018 נולדו בישראל 184 אלף ילדים - עלייה של 35% בהשוואה ל-136 אלף ילדים שנולדו בישראל בשנת 2000. כ-76% מהילדים שנולדו בישראל בשנת 2018 הם יהודים.

בשנת 2018 היו בישראל 208 אלף משפחות מרובות ילדים (ארבעה ילדים ומעלה), עלייה של 38% לעומת שנת 2000, אז עמד מספרן על 150 אלף. בשנת 2018 חיו בישראל 52 אלף משפחות עם שישה ילדים ויותר - כאשר סביר להניח שרובן המכריע חרדיות ובדואיות.

רק 29.5% מהילדים הערבים בגילאי 0-3 נמצאים במעונות יום ציבוריים ופרטיים, פחות מחצי משיעור הילדים היהודים (67%) הנמצאים שם. מספר התלמידים שקיבלו אישור ללמוד בחינוך ביתי ולא בבית ספר הוכפל פי 3.5 לאורך העשור - מ-310 ב-2010 ל-1,120 ב-2019.

כאמור, פערי ענק מתגלים שוב גם בתחום הזכאות לבגרות: 57% מתלמידי כיתה י"ב בחינוך העברי היו זכאים ב-2017 לתעודות בגרות איכותית - העומדת בסף הדרישות של האוניברסיטאות; עם זאת, רק 13% מהתלמידים בחמישון היהודי התחתון היו זכאים לתעודת בגרות העומדת באותן דרישות, לעומת 84% בחמישון העליון. פחות מחצי מתלמידי כיתה י"ב הלומדים בירושלים היו זכאים ב-2018 לבגרות (49.5%), וסביר שהדבר נובע מהאחוז הגבוה של תלמידים חרדים וערבים בעיר.

הריכוזים החרדיים מובילים גם בשיעורי נשירת תלמידים בגילאי תיכון: ירושלים 4.5%, צפת 4.4%, בית שמש 3.7%, ביתר עילית 3% ומודיעין עילית 3.2%. זאת לעומת 1.6% בחינוך העיברי ו-2.9% בחינוך הערבי. בסך הכל נושרים 5.3% מתלמידי החינוך החרדי בשנה, לעומת 1.2% בחינוך היהודי הלא חרדי. עם זאת, עולה הטענה שחלק משמעותי מהתלמידים החרדים עוברים בפועל לישיבות גדולות (למבוגרים) ולא באמת נושרים, כך שחלק מהנשירה בחינוך החרדי מקורה בסיבות טכניות.

צילום: אורן אגמון

אלימות, השחתה ובריונות

נתונים קשים ביותר מופיעים בשנתון הילדים על רמת האלימות בבתי הספר. 35%, יותר משליש מהתלמידים, דיווחו שבחודש האחרון תלמידים הרסו ציוד של בית הספר שלהם, ו-17% סיפרו כי בבית הספר יש חבורות בריונים שפוגעים בתלמידים אחרים (26% במגזר הערבי ו-13% ביהודי). 5% מתלמידי התיכון הותקפו בחודש האחרון באמצעות אבן, כיסא או מקל (7% במגזר הערבי), 4% קיבלו מכות חזקות, 4% נסחטו לצורך קבלת כסף, דברי ערך ומזון (8% במגזר הערבי). 8% עברו אירוע של ניסיון החרמה בחודש האחרון, 5% במגזר היהודי ו-12% במגזר הערבי; 5% הוחרמו בפועל. 5% מהתלמידים עברו בחודש האחרון אירועי אלימות ברשת, ו-4% סיפרו שמשהו הפיץ תמונה או סרטון שלהם ברשת כדי לפגוע בהם.

עוד עולה מהשנתון, כי בני הנוער חוזרים לעבוד: גידול של פי 1.5 נרשם במהלך העשור באחוז הנערים (בני 15-17) העובדים, מ-6% ב-2011 ל-9% ב-2018. זאת, לאחר ירידה מתמדת מ-1995 ועד 2011. בשנת 2018 ניתנו 4,635 היתרי עבודה בפרסומות והופעות לבני עד 15 - פי 3 יותר משנת 2000, אז ניתנו 1,642 היתרים.

נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר בתגובה: "האחוזים הגבוהים של עוני בקרב ילדים מדאיגים מאוד. אחוז הילדים שנתונים לפגיעה נמצא בעלייה וגם אחוז הילדים שפוגעים בעצמם. זה מראה שיש לנו עוד הרבה עבודה".

מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן: "החידלון הממשלי של השנה האחרונה רק העמיק את המצוקות, הפערים והחסרים הגדולים עליהם מצביע השנתון. מדובר במחסור ובכשלים בהווה, שיהיו להם השלכות חברתיות מרחיקות לכת על החברה בישראל בעתיד".