"שמו לווייתן מול להקת סרדינים, ובאמצע שוטר שעזב את הזירה"

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אלי אברבנאל דן היום (א') בעתירה נגד פעילות אסדת לווייתן ובמסגרת הדיון ביקש מהמשרד להגנת הסביבה להשיב לו מה תהיה העלות הכלכלית של הצבת ניטור רציף על גבי אסדת לווייתן עצמה. זאת במטרה לבחון חיוב של מפעילת האסדה, חברת נובל אנרג'י, להרחיב משמעותית את מערך הניטור מזהמים שבאסדת הגז הטבעי שממוקמת 10 ק"מ מערבית לחוף דור.

הדברים נאמרו היום במהלך דיון ממושך שהתקיים בפני השופט אברבנאל, רגע לפני הליך פליטת המזהמים השני (הנישוב) שיחל מחר בבוקר באסדה. עם זאת בפתח הדיון הוסכם כי השופט לא יעסוק עוד בשלבי ההרצה של האסדה שכן אלו כבר קרובים לסיומם, אלא ייתן החלטה שתתייחס לפעילות האסדה לאחר ההרצה. את העתירה הגישו המועצות המקומיות זכרון יעקב, פרדס חנה כרכור, מגידו, עמק חפר וגיסר א זרקא וכן הארגון הסביבתי צלול.

בפתח הדיון ביקש השופט אברבנאל מנובל אנרג'י שמפעילה את האסדה להשיב למספר שאלות בקשר לניטור המזהמים שמבוצע באסדה ובסביבותיה. מהתשובות של עו"ד יונתן קהת ממשרד אגמון המייצג את נובל עלה כי על האסדה עצמה לא מבוצע ניטור של מזהמים אלא "דיגום". דיגום משמעו לקיחת דגימה והעברתה למעבדה וקבלת תשובה כעבור יומיים, למשל של ערך הבנזן שנמדד. לפי ההיתר שהעניק המשרד להגנת הסביבה ללווייתן, דיגום כזה לבדיקת ערכי הגז המסרטן בנזן יבוצע אחת לחודשיים בארובת האסדה ואחת לשבועיים באסדה עצמה. ניטור רציף, בכל 5 דקות, של בנזן ושאר מזהמים יבוצע על גבי שבע תחנות הניטור שבחוף.

חדר הבקרה באסדת לווייתן במהלך הנישוב הראשון

לטענת עורכי הדין רענן הר זהב ויונתן ברמן שמייצגים את העותרות, לא סביר לבצע דיגום של בנזן אחת לחודשיים ויש צורך בניטור רציף על האסדה. עורכי הדין תקפו את המשרד להגנת הסביבה ואמרו לשופט כי "התיק הזה מבטא אובדן אמון מוחלט של הציבור במשרד להגנת הסביבה". לדבריו, "בנובל אנרג'י מעולם לא היה אמון, מה שמעניין אותה זה רק שורת הרווח הכלכלית, זה גוף עסקי, אך אובדן האמון במשרד להגנת הסביבה מטריד מאוד".

הר זהב התייחס גם לנישוב בשבוע שעבר שבו נפלטו לבסוף כמויות קטנות מאוד של הגז בנזן ביחס להערכות המוקדמות (4 ק"ג במקום 76 ק"ג). על כך אמר הר זהב: "בניגוד לאמירה שאמור היה להיפלט בנזן בהיקפים מאוד מאוד גדולים, נפלט בהיקפים מאוד מאוד קטנים. לא ברור לנו למה. כיוון שאתה לא יודע מה יקרה בנישוב היום? יהיה גם כן 4 ק"ג? יהיה 76 ק"ג? יכול להיות שהיה מאוד נחמד לעשות את הנישוב הראשון ולא לפלוט כמעט כלום כדי ליצור את התחושה הזו לקראת הנישוב השני, שהכול יפה".

השופט אמר בדיון כי מהדברים עולה שאם יש ערכי בנזן גבוהים באסדה עצמה, הדבר יתברר רק אחרי שבועיים ויומיים, שכן בדיקות יערכו אחת לשבועיים ולוקח יומיים למעבדה לפענח את התוצאות. נציגי נובל טענו כי התחנות החופיות הן שאמורות לספק תשובה מיידית לערכי בנזן, אך העותרות טענו שיש מספר בעיות בהסתמכות על הניטור החופי בלבד: ראשית, גם בערכי בנזן גבוהים לא ברור מה מקור הזיהום - האם מהאסדה או ממקור אחר, שנית, הרוח עשויה לשאת את הזיהום לישובים שאינם מנוטרים; ושלישית - אפילו אם מכשירי הניטור ינטרו את הבנזן, זה יקרה לאחר שכבר הגיע לחוף, בעוד שניטור באסדה יחשוף את הערכים הגבוהים שעתיים קודם (שכן יקח זמן עד שהרוח תישא את הזיהום לחוף).

אסדת לווייתן צילום: אלבטרוס

השופט אברבנאל הקדיש חלק נכבד מהדיון לניסיון להבין את התנהלות המשרד להגנת הסביבה בנושא כשהמשרד למשל אמר שיש לו יחידה שעורכת ביקורת פתע במפעלים וכשמדובר במפעלים שנחשבים בעייתיים ומזהמים במיוחד, יתכן מצב בו יבוצעו אצלם "1-2 בדיקות פתע בשנה". העותרות טענו שבמקרה של אסדת לווייתן אין כל אפשרות לבצע בדיקת פתע מאחר שהיא ממוקמת בים ונדרש אמצעי תחבורה ימי או אווירי שיגיע לאסדה.

"כשאתם אומרים שעל האסדה יש דיגום אחת לשבועיים, אני מנסה להבין אם לא כדאי להעלות את התכיפות ואני שואל מה העלות של זה? כשאתם אומרים לי סביר או לא סביר לבצע פעולה, העלות היא תמיד חלק מהמשוואה הזו. אם זה עולה למשל כמה שקלים - אז חבל על הדיון הזה", אמר השופט למשרד להגנת הסביבה.

אלא שהמשרד לא היה מעוניין להשיב לשופט על השאלה מה תהיה העלות של ביצוע בדיקות תכופות יותר של בנזן על האסדה, אף שהשופט חזר עליה מספר פעמים וביקש אם ניתן לברר ולהשיב לו עד סיום הדיון. בשלב הזה עבר הדיון לעסוק בשאלה מי יהיה הגורם שמבצע את הניטורים - האם זו צריכה להיות נובל בלבד או שהמשרד להגנת הסביבה בעצמו צריך להיות אחראי לביצוע הדיגומים.

"מה שהמשרד להגנת הסביבה עשה - לתת לנובל לעשות את הניטור - זה כמו לווייתן שעומד מול להקת סרדינים שזה הציבור ובאמצע יש את השוטר שעוזב את הזירה ואומר ללווייתן 'אתה תשמור על עצמך'", אמר עו"ד הר זהב.

השופט אברבנאל היה מבודח ושאל את עו"ד הר זהב האם הוא זנח את הדימוי של החתול השומר על השמנת. אך יחד עם זאת כשהמשרד להגנת הסביבה טען שמקובל בכל העולם שהמפעל עצמו עושה בקרה עצמית ובודק את ערכי הזיהום בעצמו השיב על כך השופט: "גם נהג בודק את המהירות שלו ועושה בקרה עצמית, אך זה לא אומר שלא צריך משטרה".

הר זהב טען שיש להתייחס בהקשר זה לכך שהבקשה הראשונה של נובל להיתר פליטה נדחתה ע"י המשרד להגנת הסביבה שקבע כי היא מסרה לו נתונים לא אמינים. הוא הקריא מתוך הודעת המשרד בזמנו לפיה החומר שהוגש לו "מעלה תהיות קשות לגבי אמינות כלל הנתונים בבקשה להיתר". השופט התעכב מעט על נקודה זו וביקש לדעת מה משיבה על כך נובל. עו"ד קהת אמר שמאז הוגשה כידוע בקשה נוספת שאושרה והפעם המשרד להגנת הסביבה חייב את נובל לשכור את שירותי חברה בינלאומית ידועה שבדקה בעצמה את כל רכיבי האסדה ואישרה את נכונותם.

בהמשך הביע השופט את התרשמותו שקיים לכאורה ניגוד עניינים במצב שבו בעל המפעל הוא זה שמבצע את הניטור, גם אם הדבר נעשה באמצעות שכירת שירותים של חברה חיצונית. "תסבירו לי למה צריך שדווקא נובל ינטרו", אמר השופט. אנשי המשרד להגנת הסביבה הסבירו שהם עצמם לא מסוגלים להקים מערך שלם של ניטור סביבתי שיבצע ניטור בעצמו במקום המפעלים המזהמים. השופט אברבנאל אמר שהמימון למערך כזה ממילא יגיע מצד המפעלים. "אבל יש מי שישלם את זה, זה לא אמור לעלות שקל". המדינה השיבה: "כיום אין מערך ניטור בסדר גודל כזה ולא סביר שיקום".

השופט אברבנאל אמר שאם לחברה עצמה מותר לבחור מי יבצע אצלה את הניטור אזי יתכן מצב בו "אם החברה הזו תהיה קפדנית מדי ותפריע לה בעבודה, פונים למישהו אחר. לוקחים מבקר פנים חדש. אדוני שמע על מבקר פנים שלא אוהבים אותו ומחליפים אותו? זה לא אומר שהוא בהכרח מוטה אבל זה יוצר פרצה אם אתה משלם לו, אתה יכול ברגע אחד להגיד לו שאתה מחליף אותו בחבר שלו. זה לא ניגוד עניינים?", שאל השופט את נובל והמשרד להגנת הסביבה.

בסיום הדיון הודיע השופט שפסק הדין יישלח לצדדים.