שר המשפטים בוועדת הכספים: "יש לעשות תיעדוף בעבירות הבנייה"
תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה החוק הביא להחמרת אכיפה לא רק במגזר הערבי אלא גם כלפי עבירות בנייה במושבים ובקיבוצים. יו"ר הוועדה משה גפני הודיע כי ינסה לקפיא את התיקון לחוק: "אי אפשר להמשיך ככה"
מדובר בתיקון לחוק שנקרא על שמו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ, שעמד בראש צוות שהגיש לממשלה בינואר 2016 המלצות לבחינת התמודדות עם עבירות תכנון ובנייה. באפריל 2017 קיבלה הכנסת את התיקון לחוק, שעיגן המלצות רבות של הצוות, בהן הטלת קנסות מנהליים כבדים, שיחליפו את ההליכים הפלילים הממושכים של הוצאת צווי הריסה.
- ארז קמיניץ: "עולם ההקלות בבנייה הוא פתח לשחיתות ברשויות המקומיות"
- "שיווקו אותי כמישהו שאינו רוצה לקדם אלא רק להרוס"
את המהלך הובילה שרת המשפטים איילת שקד, כאשר המגזר הערבי נתפס ככזה שיספוג את עיקר הפגיעה. אולם כפי שהתברר במהרה, החוק הביא להחמרה ניכרת באכיפה גם כלפי עבירות בנייה במושבים ובקיבוצים, שרת המשפטים איילת שקד אף התבטאה במהלך סוף השבוע האחרון בנושא כשציינה באופן ברור כי מטרת החוק היתה להחמיר את האכיפה על בנייה בלתי חוקית בעיקר במגזר הערבי, וכי הם לא צפו את ההכבדה שנוצרה על החקלאים.
במהלך הדיון הוטחו האשמות בדבר גזענות בשר המשפטים אמיר אוחנה ובח"כ מיקי זוהר (הליכוד). זאת לאחר שעלה מדבריהם כי יש למצוא דרך להחריג את חברי המושבים והקיבוצים.
השר אוחנה אמר בדיון כי מדובר בחוק נכון לעמדתו, אבל שיש לכלול בו תעדוף לפי חומרת העבירה. "מאז שהתיקון נכנס לתוקף, מספר עבירות הבנייה פחת ב-45% ועבירות הבנייה החמורות ב-75% בממוצע, שזה הרבה מעל ומעבר לציפיות שהיו למי שתקנו את התיקון הזה. דבר נוסף שבו התיקון עובד זה בהיקף אדיר בתכנון במגזר הערבי. לכן אין מקום לתקן או לבטל אותו, אבל יש כל כך הרבה עבירות בנייה שצריך לעשות תיעדוף. היות שאין יכולת לאכוף על כל העבירות, צריך לקבוע מה הדברים החמורים, וכשמשהו גבולי הוא לא יהיה בעדיפות ראשונה".
אוחנה התייחס גם להצעה שהעלה ח"כ אבי ניסנקורן מסיעת כחול לבן, שמתנגדת לחוק, להקפאה של החוק למשך 5 שנים. "זו הצעה שגויה ולא נכונה, שאני לא מבין מאיפה מגיעה. מפלגה שחרטה על דגלה את שלטון החוק מבקשת לאפשר עבירות בנייה? עבריינות? אבל כשאומרים בסיעת כחול לבן שירכיבו ממשלה עם סיעה ערבית אני מבין מאיפה באה ההצעה הזו". הדברים זכו לתגובות נזעמות מצד יושבים באולם.
עוד אמר אוחנה נוכח איומים שהושמעו בדבר קיצוצים במשרדו, "שמעתי שיש סחיטה באיומים של משרד המשפטים, אם יהיו קיצוצים אז יהיו קיצוצים, זה לא יביא אותי לשנות חוק שהוא צודק, יעיל ואפקטיבי".
ח"כ מיקי זוהר (ליכוד), מיוזמי הדיון, אמר במהלכו כי "חוק קמיניץ הוא בעיקרון חוק טוב וחשוב, אבל יש בו בעיה, כי הוא נוצר באופן כזה שלא יודע להבדיל בין עבירה לעבירה. מה לעשות, שמבחינה הנדסית – משק חקלאי הוא לא אותו דבר כמו בית פרטי, במשק חקלאי יש נסיבות הנדסיות אחרות".
בתגובה לדבריו של אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), שהאשים אותו בגזענות, אמר זוהר: "ממש לא. גם אתם בחברה הערבית יודעים שזה חוק טוב. המגזר הערבי היום יודע טוב מאוד שעבירות הבנייה פוגעות גם במגזר עצמו. אבל למרות שהחוק הזה נכון וטוב, היתה בו לקונה והיא שלא ידעו לסווג את אופי העבירה. כשמדברים על משקים הסיטואציה שונה לחלוטין, אלו שטחים מאוד גדולים, מבנים שנועדו לצורכי חקלאות ושלאחר מכן הוסבו למשהו אחר. כשאתם אומרים להתעלל בחקלאים כי רוצים לאכוף עבירות בנייה בכל הארץ ולא רק במגזר הערבי, זה לא נכון. עמדת הליכוד היא שזה חוק טוב, אבל סוגיית החקלאים חייבת להיפתר".
ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) ציין בדיון את עמדתו החד משמעית בדבר ביטול החוק ומחה נוכח ההתבטאויות בדבר החגרת המושבים והקיבוצים. "מטילים קנסות חסרות תקדים בלי זכות ערעור וראה איזה פלא, תוך כדי מתברר שיש אנשים אחרים שבונים ללא רישיון בנייה, שזה מושבניקים, יהודים, ושרת המשפטים אומרת שהתכוונו שהחוק הזה יופעל נגד ערבים, ושהופעל בדרך גם מושבניקים ויהודים", אמר.
"יש הבנה כללית שהחוק הזה הוא חוק דרקוני, שצריך לשים אותו בצד וללכת על תכנון. אנחנו מעוניינים בבנייה עם תכנון. העמדה שלנו היא שהחוק הזה נועד לביטול. יש הצעת פשרה להקפאה לכמה שנים ואנחנו מוכנים בשלב הראשון ללכת על זה".
נציגי כחול לבן : "גזענות"
גם ח"כ ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן), טענה כי מדובר בגזענות וביקשה להוציא את השיקולים הפוליטיים מהשיח. "זה חוק שפוגע בכולם", אמרה. "היתה כאן מדיניות של הזנחה מתמשכת רצופה ומכוונת. לא היו גופים מקצועיים שיבינו את הצרכים היחודיים של כל סקטור ושילוו את ההליך התכנוני. כל כך הרבה בעיות ומה קיבלנו? אכיפה.
"העמדה של המפלגה שלי היא הקפאת האכיפה לחמש שנים או עד לאישור תוכניות כוללניות והסדרה. לא נקפיא ונשב, נקפיא ונתחיל לעבוד, נביא תקציבים ומשאבים, ונקים ועדות שידונו בכל סקטור. אם זו לא גזענות אז אני לא יודעת מה כן. אתם מסתכלים על הסקטור החקלאי בלבד ומתעלמים ממני".
ח"כ אבי ניסנקורן ציין אף הוא כי "הדיון הזה הפך לדיון גזעני. חייבים לפתור את הבעיה של החקלאים, ויש בעיה של דרוזים וערבים. האיכפה חייבת להיות בצד הסדרה כדי לייצר איזון נכון. כרגע התחושבה היא שהאיזון הופר ועל זה הוקם קול זעקה".
קמיניץ אמר בדיון כי "אפשר לרכך פעולות ביחס לעבירות מסוימות באמצעות מדיניות אכיפה, כי אנחנו בוודאי מעוניינים לטפל בעבירות חמורות יותר מעבירות פחות חמורות, בעיקר בעבירות שמסכלות תכנון ופחות בסגירות מרפסת. אנחנו כמובן קשובים להערות המגזר החקלאי וקשובים לכל מי שאומר שהחוק מכביד עליו, ובאמצעות מדיניות נכונה אפשר להגיע לפתרונות סבירים ביחס לאינטרסים שמדינת ישראל מחויבת אליהם".
בהמשך ציין כי אין זה נכון שמתבצעת רק אכיפה, והזכיר כי הממשלה קיבלה החלטות להשקעה ניכרת בתכנון מפורט של עשרות אלפי יחידות דיור במגזר הערבי. עוד ציין כי הם מפעילים צוות של משרדי הממשלה שבוחן היכן אפשר לשפר את המדיניות ושמקיים דיונים תדירים עם כל הגורמים בשטח. "שלחנו לוועדה את ההצעה הראשונית שהצוות הזה מצא לנכון להמליץ כדי לפתור חסמים משמעותיים שיש במגזר הערבי, למשל המנטליות של שמירה על קרקע פרטית לדורות הבאים. הח"כים קיבלו את ההצעות שלנו בעניין".
דברים אלו עוררו תרעומת מצידו של יו"ר הוועדה גפני, שאמר שלו כך היו הדברים הרי שהדיון היה מיותר, וביקש להקים צוות שיכלול גם נציגי ציבור. "יש רוגז גדול מהערבים, הדרוזים, החקלאים והמושבניקים", אמר.