"תיאטרון אינו עסק. ההתייחסות להבימה בעיניים עסקיות שגויה"

"המשותף להסדרי ההבראה בעבר בתיאטרון, הוא מתכונת חוזרת של העמדת מענקים והלוואות - כנגד התחייבות להתייעלות ואיזון תקציבי. מתוך לימוד הנתונים, התנהלות התיאטרון לאורך העשורים וניסיון לגבש תפיסה ריאלית של התיאטרון – דומה כי התייחסות אליו בעיניים 'עסקיות', בטרמינולוגיות פיננסיות מקובלות, הינה שגויה מעיקרה. תיאטרון אינו עסק. תיאטרון מחויב לשרת אמות מידה תרבותיות ויצירתיות, אשר לא אחת – אינן עולות בקנה אחד עם היכולת 'להרוויח כסף'. הפנמה ואימוץ מסקנה כזו, מובילה בהכרח לשינוי הגישה של 'הסדרי הבראה' ויצירת מתכונת חדשה, שונה, שתבטיח קיום תיאטרון לאומי נושם וחי למאה השנים הבאות", כך ציינו עו"ד דורית לוי טילר ורו"ח חן ברדיצ'ב, הנאמנים הזמניים מטעם בית המשפט לתיאטרון הבימה, בדו"ח פעילות ראשון שהגישו לפני זמן קצר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

בחודש שעבר הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב על מינוים של עו"ד לוי-טילר ורו"ח ברדיצ'ב כנאמנים זמניים לתיאטרון והורה להם לפעול בדחיפות לשם גיבוש הסדר נושים שמטרתו הבראת התיאטרון ומציאת פתרון שיאפשר את תשלום שכרם של מאות עובדי התיאטרון. מהדו"ח עולה כי "בתוך פחות משעה ממועד המינוי, התייצבו הנאמנים בתיאטרון, נפגשו עם המנכ"לית, עם עובדי ההנהלה, עם שחקנים ועובדים ששהו באותה עת בתיאטרון ובהתאם להוראות בית המשפט, נערכו להמשך הפעילות, לרבות להעלאת ההצגות ביום המינוי ואילך – כמתוכנן".

תיאטרון הבימה צילום: אוראל כהן

לפי הנאמנים, מאז שמונו הם "מתייצבים בתיאטרון מדי יום, אוספים מידע, פותרים בעיות למכביר ומנהלים את התיאטרון ניהול שוטף על כל רבדיו. הנאמנים לומדים אודות ניהול התיאטרון ופעילותו... ועומדים על המורכבות האדירה שבניהול התיאטרון... המועצמים שבעתיים נוכח מצוקתו הכספית של התיאטרון, מצוקה בת שנים, שלא לאמר – עשרות שנים".

הנאמנים מתארים "כרוניקה של הסדרים חסרי תוחלת" לפיה "התיאטרון יצר במשך השנים חובות והתחייבויות שהפכו ל'גיבנת' מכבידה ומציקה, אשר אינה מאפשרת התנהלות עסקית שוטפת ומקובלת... הנאמנים נכחו לדעת כי לתיאטרון 'הבימה' קשיים כספיים בני עשרות שנים. תחת ההנהלה הנוכחית, תחת זו שלפניה, תחת זו שלפני זו שלפניה, תחת נאמנים, וממונים, ויועצים, ותחת הליכים משפטיים, יהא כינויים אשר יהא".

עו"ד דורית לוי טילר צילום: אוראל כהן

"התיאטרון מתנהל, מזה שנים, במתכונת של 'כיבוי שריפות' תוך המחאת תקבולים עתידיים, הלוואות למימון משכורות ומימון שוטף ונטילת התחייבויות והתקשרות בהסכמים שאין ביכולתו של התיאטרון לקיים. מתכונת הישרדותית זו, במצוקה תזרימית קשה וקבועה, הובילה, באופן בלתי נמנע, להפרה עקבית של התחייבויות התיאטרון כלפי יוצרים, שחקנים, ספקים, עובדים, נותני שירותים ועוד. החברה אף ניכתה כספים כדין ממשכורות עובדים, מבלי להעבירם ליעדם", נכתב.

הנאמנים מדגישים כי "חובותיו הצבורים של התיאטרון למדינה בסכומי עתק, והמחויבות לפרעם על מנת לזכות בכספי תמיכה, במענקים, ובהכרה של מוסדות המדינה, הביאו את התיאטרון למחנק תזרימי מתמשך, לניהול הישרדותי של הנהלת התיאטרון, למצוקה יומיומית בניהול, ולעמידת ההנהלה נוכח התחייבויות שוטפות שלא ניתן לפרוע. התוצאה הייתה – הפרה מסיבית של התחייבויות לעובדים, לשחקנים, ליוצרים ולספקים, ואיתור פתרונות מימון שנגסו בהכנסות התיאטרון".

הנאמנים הצביעו בדו"ח על שורה של פעולות אשר פגעו בהכנסותיו וברווחיו ומצריכות טיפול, ובתוך כך: מכירת כרטיסים לגופים משווקים במחירים נמוכים, לשם הקדמת תזרים המזומנים. על כך כתבו הנאמנים, "יש לבטל ולהימנע מהתנהלות זו לחלוטין! הנאמנים כבר פעלו, ופועלים לביטול התקשרויות כאלה, ומתווים מדיניות אשר שוללת התנהלות כזו". פעולה אחרת היא חלוקת כרטיסים והזמנות להצגות לעובדים ואחרים. "יש לצמצם נוהג זה למינימום של כרטיסים", נכתב.

הנאמנים מוסיפים וכותבים כי הם אף מצויים בעיצומו של הליך בדיקת ההצגות הקיימות ואלו המתוכננות, ובונים מערך תיקצוב הכולל את כל ומלוא העלויות הכרוכות בהפקת והעלאת הצגה, החל משלב ההפקה, החזרות, ההקמה וההצגות. "דומה שלא נערך בעבר תהליך מעמיק ביחס להצגות וככל שנערך – לא יושם דיו ולא זכה לדגש הנדרש ביישום כזה. תמחור שגוי, או תמחור חסר, הינו מתכונת בדוקה להפסדים מתמשכים", כותבים הנאמנים ומציינים כי מנגד, "תימחור יסודי של הצגות או פעילות בתיאטרון, יש בו כדי למנוע פעילות הפסדית וצבירה מתמשכת של הפסדים".

באשר למינויו של נועם סמל למנכ"ל התיאטרון, כתבו הנאמנים כי "כהונתו של נעם סמל זכתה לברכת גורמים רלוונטיים באוצר, במשרד התרבות, אצל הממונה ולתמיכה חמה בקרב עובדי התיאטרון, גורמים מוסדיים ובציבור הרחב". לפי הדו"ח, "סמל נכנס לתפקידו מיד עם אישור מינויו, ויחד עם הנאמנים מתייצב משחר עד ליל למשימות הרבות של ניהול התיאטרון – קלה כחמורה - החל בסידור וניקוי כניסת האמנים ועד לפגישה עם שרת התרבות".

כסימן לאופטימיות, הדגישו הנאמנים את התגייסותם ונאמנותם של עובדי התיאטרון, ש"חרף התרעומת ותחושת העוול ועל אף המצוקה הכספית המתמשכת ולמרות קשיים תפעוליים יומיומיים... חדורי רצון לסייע, נרתמים להבראת התיאטרון ומסייעים לנאמנים במלאכתם, כך שפעילות התיאטרון מתנהלת כסדרה ומתוך אופטימיות. עבור מרבית עובדי התיאטרון, אשר חלקם ותיקים מאד, התיאטרון הוא יותר ממקום עבודה. הוא בית", כתבו הנאמנים.