ממשלת המעבר הזיקה גם לסל התרופות

"זו בשורה חשובה לציבור החולים ולמערכת הבריאות", מיהר להכריז סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אחרי שמשרדו ומשרד האוצר הגיעו לסיכום על תוספת של 500 מיליון שקל לסל התרופות ב־2020. אלא שהתוספת הזו, שנקבעת בכל שלוש שנים במשא ומתן בין האוצר לבריאות, רחוקה מלהיות בשורה של ממש. 

אף שבתנאים של ממשלת מעבר תוספת כזו עשויה להיחשב להישג, הסכום שסוכם עליו הפעם זהה לתוספת שהוענקה בשלוש השנים האחרונות, 2017־2019, ובמונחים של סל בריאות אלה חדשות רעות. ליצמן, שתכנן וגם סיכם עם נתניהו להמשיך לכהן כסגן שר הבריאות, שאף להוסיף 750 מיליון שקל, ובשיחות סגורות אף דיבר על מיליארד שקל.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. בשיחות סגורות דיבר על תוספת כפולה צילום: אבי מועלם

סל הבריאות – המוגדר כתקציב הממשלתי שמוקצה לארבע קופות החולים, ואשר עמד השנה על כ־53 מיליארד שקל — מתעדכן בכל שנה לפי שלושה פרמטרים: מדד התייקרות מערכת הבריאות, מדד דמוגרפי ומקדם טכנולוגי.

מדד ההתייקרות משקף את העלייה בשכר עובדי מערכת הבריאות, תרופות, ציוד ותשומות כמו חשמל, מים וכדומה. המדד הדמוגרפי מתייחס לגידול הטבעי באוכלוסייה ובקצב ההזדקנות ההולכים וגדלים. במילים אחרות, חלק ניכר מהתוספת לסל הבריאות נועד קודם כל למנוע שחיקה של התקציב, כלומר לוודא שכל חבר בקופת חולים לא יקבל פחות ממה שקיבל בשנה קודמת.

מנגד, התוספת לטכנולוגיות ותרופות חדשות, המוכרת יותר כ"תוספת לסל התרופות", נקבעת במשא ומתן מדי שלוש שנים וייעודה הוא שיפור שירותי הרפואה. התוספת הזו קטנה יותר משתי התוספות האחרות, אך היא מבטאת את סדרי העדיפויות של הממשלה ומשקפת את ערכיה, ולכן היא מושכת יותר אש.

לוועדת סל התרופות, בראשות פרופ' זאב רוטשטיין, הוגשו השנה כ־900 תרופות וטכנולוגיות חדשות בעלות כוללת של כ־3 מיליארד שקל. חברי הוועדה נועדו כמה וכמה פעמים וקיימו כמעט את כל הפגישות שתוכננו בלו"ז בלי לדעת כמה כסף באמת יוקצה בסופו של דבר. כעת הם לפחות יודעים, גם אם התוספת תכסה רק שישית מהתרופות.

הן באוצר והן משרד הבריאות מסבירים כי התוספת הזו לא תבוא על חשבון סעיף אחר מתקציב הבריאות, אך בתנאים אלה של היעדר ודאות שלטונית יש לקחת הבטחה זו בעירבון מוגבל.