בנק ישראל מציג: מלכודת מוניטרית

אתמול נודע כי שר האנרגיה יובל שטייניץ אישר את מתווה יצוא הגז למצרים, שצפוי להניב 21 מיליארד דולר על פני 15 שנה. כמה שעות מאוחר יותר, נחשף כי חברת הבאנה לאבס הישראלית נמכרת לאינטל ב־2 מיליארד דולר. רק על סמך שתי הכותרות האלו, שער השקל היה יכול להתחזק בכמה אחוזים.

ועדיין, למרות האיומים הגיאו־פוליטיים, חוסר היציבות הפוליטית, הטלטלות בשווקים הבינלאומיים וההאטה בצמיחה, שטף הדולרים שנכנס אל תוך המשק הישראלי לא פוסק, ורק גובר.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל צילום: עמית שעל

השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים רשמיים על זרימה של מטבע חוץ אל ישראל וממנה. הכיוון ברור: לישראל נכנסו 4 מיליארד דולר יותר משיצאו ממנה ברבעון השלישי של השנה, בדומה לרבעון שלפניו. היקפים כאלה לא נרשמו כאן כבר ארבע שנים.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון חוזר ואומר מאז יומו הראשון בתפקיד כי ייסוף השקל הוא הכוח העיקרי שגורם לכך שהאינפלציה לא נכנסת לתחום יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה, בין 1% ל־3%. השבוע קיבלנו איתות נוסף לכך כאשר מדד המחירים לצרכן לנובמבר צנח ב־0.4%, מעבר לציפיות, וזרק את האינפלציה השנתית ל־0.3% בלבד, הרחק מאוד מהגבול התחתון של היעד.

מה שמביא אותנו להחלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל. מי שקרא את הפרוטוקלים של ההחלטה האחרונה מבין כי רוב חברי הוועדה ביקשו להמתין עם הפחתת ריבית נוספת, לכיוון ריבית של 0%, אפילו שלא ברור מה הפחתה של 0.15 נקודות אחוז בריבית כבר יכולה לשנות. זו הסיבה שהבנק החליט להשתמש ברכישות מט"ח ככלי מוניטרי מרכזי להחלשת השקל ועידוד האינפלציה.

מאז אותה החלטת ריבית, בנק ישראל מבצע רכישות משמעותיות בשוק הפתוח. אלא שגם זה לא עוזר. הדולר לא מתאושש. לפי הנתונים הנוכחיים, האקזיט החדש ויצוא הגז, הוא גם לא צפוי להרים ראש בקרוב. כפי שהעשור האחרון הוכיח שוב ושוב, כוחות השוק והכלכלה הרבה יותר חזקים ממדיניות של בנקים מרכזיים.