כשהכנסת משותקת, אין מי שיבקר את המבקר

הכנסת ה־21 בחרה בקיץ האחרון את מתניהו אנגלמן לתפקיד מבקר המדינה, טרם פיזורה, אבל בהינתן מערכות הבחירות החוזרות ונשנות היא אינה מפקחת עליו.

ועדת הכספים הזמנית אמנם אישרה השבוע את הצעת אנגלמן לתקציב משרד המבקר ל־2020, אבל בכך תם הדו־שיח עמו. במהלך ישיבה זו חשף אנגלמן את עיקרי ממצאי הדו"ח שטרם פרסם על חשדות לסילוף נתוני הגירעון ופרסום תחזית הגירעון באיחור, וגילה כי המבוקרים נוקו מחשד לפלילים.

ח"כ קארין אלהרר צילום: יובל חן

עוד גילה כי היו מחלוקות במשרד המבקר על חומרת הדו"ח הסופי – וכי הוא הכריע בהן, לקולא. דבריו עוררה סערה רבתי במשרד האוצר, ודיון ציבורי נרחב על השימוש בסמכויות המבקר. בימים כתיקונם – או בהינתן כנסת קבועה ומתפקדת – הוועדה לביקורת המדינה, שבראשה עומדת דמות מהאופוזיציה היתה ממהרת לזמן את המבקר ומבקשת דין וחשבון על שאירע במשרד המבקר. אבל הוועדה לביקורת המדינה אינה קיימת זה כשנה וכך הגורם הציבורי היחיד שיכול לזמן את המבקר לדיון ולשאול אותו שאלות קשות – לא קיים ולא מתפקד.

ח"כ קארין אלהרר (כחול לבן) שהיתה יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת ה־20 אמרה אתמול לכלכליסט: "הכאוס הפוליטי מביא אותנו למצב בו איש הישר בעיניו יעשה. העובדה שכבר שנה אין ועדה שתפקח על פעילות מבקר המדינה צריכה להדיר שינה מעיני אזרחי המדינה. זה נכון ביתר שאת, כאשר האדם שעומד בראש המשרד מצהיר שהוא מעדיף לחלק סוכריות למבוקרים במקום לנעוץ שיניים – ושאת מועמדותו קידם ראש ממשלה שמעדיף לחסל את כל שומרי הסף באשר הם".