שיטת אנגלמן: כך הפך הפרק בדו"ח המבקר על מנכ"ל האוצר מביקורת לשבחים

“זה סיפור מטורף. צריכים לסגור את המדינה”, אמר אתמול (ג') גורם באוצר בעקבות פרסום טיוטת הדו”ח הסופי של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שבדק את החשד להטיית הגירעון בתקציב המדינה ב־2018.

אנגלמן קבע בדו”ח כי לא בוצעו עבירות במשרד האוצר, מחק חלקים משמעותיים מתוכו וכן שינה בתכלית פרק שביקר את מנכ”ל המשרד שי באב”ד, לפרק מחמיא. הפרק עסק בשאלה האם היותו של באב”ד מינוי פוליטי השפיעה על תפקודו בעת קבלת ההחלטות שהשפיעו על הטיית הגירעון.

החשד שבחן הדו”ח, באופן ספציפי יותר, היה כי בכירים במשרד ביצעו תרגילים חשבונאיים שהעבירו חלק מהגירעון ל־2019, על מנת שהגירעון של 2018 יעמוד ביעד שנקבע ‑ 2.9%. זאת משיקולים זרים ובלחץ של שר האוצר משה כחלון ומנכ”ל משרדו שי באב”ד, בעיצומו של קמפיין בחירות כאשר כחלון היה תחת ביקורת קשה על הפקרות תקציבית.

מימין מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד ומבקר המדינה מתניהו אנגלמן צילומים: יואב דודקביץ , עמית שאבי

נרטיבים שונים בתכלית

עת קיבלו המעורבים, המגיבים והעדים, את טיוטת הדו”ח הסופי שמסעירה זה שנה שלמה את המשרד המופקד על ניהול כספי המדינה, התגובות נחלקו בין אלה שנשמו לרווחה ואלה שלא האמינו למראה עיניהם. אך בין כה וכה כולם היו תמימי דעים לגבי דבר אחד: אין קשר בין הטיוטה הראשונה של הדו”ח לטיוטה הסופית.

יתרה מכך, הנרטיבים של הטיוטה הראשונה והשנייה שונים בתכלית. ראשית, החלקים החמורים שהצביעו על "הטיה" מטעמים לא מקצועיים של גירעון 2018 וסיכנו את משרותיהם של בכירים במשרד האוצר ‑ לרבות מנהל רשות המסים, החשב הכללי ובעיקר מנכ"ל המשרד ‑ ירדו לגמרי מהדו"ח. בנוסף, לפי הטיוטה החדשה, כל ההחלטות התקבלו לפי החוק.

גם לוחות הזמנים שהציב המבקר תמוהים: לאחר פרסום טיוטת הדו”ח הראשונה, המעורבים קיבלו כמעט שנה להגיב. כעת אנגלמן העניק חלון הזדמנויות של שבוע בלבד להערות סופיות לפני שליחת הדו”ח למשרד ראש הממשלה לחתימה.

גורמים המעורים בפרטים מסרו כי באב”ד הקדיש לשיחות עם המבקר או מי מטעמו “שעות על גבי שעות”. אנגלמן עצמו הסביר אתמול בכנסת כי נתגלעו חילוקי דעות בין הצוותים המקצועיים שלו לבינו בנוגע לדו”ח.

המאבק שפילג את האוצר

ב־22 בדצמבר 2018 נחשף ב"כלכליסט" כי בכירים ברשות המסים ניהלו באותו חודש שיחות בלתי פורמליות עם בכירים בפירמות רואי החשבון העיקריות במשק ועודדו אותם לסגור שומות פתוחות עד סוף 2018. זאת כדי שאותן הכנסות יירשמו ב־2018 וכך יופחת הגירעון, שעמד נכון לאותו התאריך על כ־3.5% ‑ חריגה של 7 מיליארד שקל מהתקרה שאושרה בחוק התקציב שעמדה על 2.9%.

כבר באוקטובר רצו שמועות במסדרונות האוצר כי כמה ממנהלי האגפים יירתמו למאמץ של כחלון, שהיה בעיצומו של קמפיין בחירות, להקדים הכנסות ממסים ל־2018 (באחריות רשות המסים) ולדחות תשלומים מ־2018 ל־2019 (באחריות אגף החשכ"ל), כדי לעמוד ביעד הגירעון. המשרד נחצה לשניים: מצד אחד, מנכ"ל המשרד באב”ד, מינוי פוליטי של כחלון ומקורב אליו יחד עם החשכ"ל רוני חזקיהו ומנהל רשות המסים ערן יעקב, שנחשדו כמשתפי פעולה במשימה. מצד שני, אנשי אגף תקציבים והייעוץ המשפטי של המשרד, שחשבו כי משהו לא תקין קרה בדצמבר 2018.

מעבר של הוצאות והכנסות בין שנים היא פרקטיקה מקובלת לא רק בממשלה אלא גם בקרב חברות מסחריות, אך במקרה הזה המעבר היה חסר אחריות, שכן כבר בסוף 2018 היה ידוע כי 2019 תהיה שנה קשה לאין שיעור בהשוואה ל־2018.

גם המספרים העידו על תנועות מלאכותיות: בחודשיים האחרונים של 2018 הגירעון עמד על כ־3.6%. אך בדצמבר, חודש בו ההוצאות מהוות כ־12% מתקציב המדינה וגבוהות בדרך כלל ב־50% מהממוצע החודשי, צנחו ההוצאות והגירעון איתן ל־2.9%. בינואר 2019, חודש שבאופן מסורתי נרשם עודף תקציבי של 4.3 מיליארד שקל בממוצע, הגירעון עמד על מיליארד שקל והקפיץ את הגירעון השנתי לכ־3.3%.

ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה כי “טיוטת הביקורת מועברת לנוגעים בדבר לקבלת הערותיהם ולתגובתם. הממצאים הכלולים בטיוטה הינם ראשוניים ואינם סופיים ומוחלטים”.