הכסף מצטבר בקרן התובענות הייצוגיות, ורק 15% ממנו חולק

הקרן לחלוקת כספי תובענות ייצוגיות, שהחלה לפעול לפני כשנתיים, צוברת כסף ומתקשה לחלק אותו. עד כה צברה הקרן 79 מיליון שקל, וחילקה 12 מיליון שקל בלבד, שהם 15% מהסכום שנצבר בה.

פסקי דין בתביעות ייצוגיות כוללים במקרים רבים גם סכום שנפסק לטובת הציבור, אך לעתים לא ניתן לאתר את הנפגעים ולעתים הסכום לכל אזרח נמוך מאד. בעבר הסכומים שנפסקו לטובת הציבור הועברו לעמותות, אך עלתה טענה שהן לעיתים מקורבות לנתבעים. כדי למנוע זאת, הוקמה בסוף 2017 - באמצעות תיקון לחוק - קרן שתצבור ותחלק את הכספים. בראשה הועמדה השופטת לשעבר שולי דותן, שהיא גם יו"ר ועדת העיזבונות.

ב־2018 קיבלה הקרן 42 מיליון שקל וב־2019 קיבלה - עד ה־10.10 - סכום של 37 מיליון שקל.

את הסכום הגבוה ביותר לקרן העביר עד עכשיו משרד התחבורה - 7.2 מיליון שקל בשל גביית אגרה לא חוקית; במקום השני בזק עם 6.6 מיליון שקל (חלק קטן מהם בשיתוף עם חברות אחרות); במקום החמישי מפעלי ים המלח עם 4.3 מיליון שקל, בעקבות תביעה על מכירת אשלג לחקלאים במחיר מופרז.

אלא שהקרן מתקשה לעמוד בקצב הכספים הזורמים אליה. עד היום פורסמו עשרה קולות קוראים לחלוקת הקצבות בהיקף 30 מיליון שקל בלבד - 38% מכספי הקרן בלבד. בפועל חולקו רק 12 מיליון, שהם 15% בלבד.

לזכותה של הקרן יאמר שהיא עושה מאמץ לחלק כספים למטרות ייחודיות. כך למשל היא פרסמה קולות קוראים לפרויקטים לשילוב תעסוקתי של זונות לשעבר ולפרויקטים למניעת סבל מבעלי חיים שמיועדים לשחיטה. עם זאת היועץ לגיוס משאבים איציק פלטק מתלונן שהוועדה סובלת מביורוקרטיה עודפת וקושי לתקשר עם אנשיה.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "הוועדה משקיעה מאמצים רבים להקצות את הכספים באופן זהיר ואחראי ולהפיק מהם תועלת מרבית. היא מפיקה לקחים מתקופת פעילותה הראשונה והגבירה לאחרונה את קצב הקצאת הכספים. מדיניות קביעת הקולות הקוראים נעשית בהתאם לייעדים שקבעו בתי המשפט. הגישה לוועדה מתאפשרת בקלות ובנגישות".