לראשונה בתולדותיו: ביטוח לאומי ימצא את עצמו בגירעון תפעולי

הביטוח הלאומי צפוי להיכנס ב־2020 לראשונה בתולדותיו לגירעון תפעולי. הכנסות הביטוח הלאומי, לא כולל ריבית על היתרות האקטואריות, צפויות להסתכם ב־161 מיליארד שקל ואילו ההוצאות על קצבאות, ביטוח בריאות ומנהלה, צפויות להיות גבוהות ב־1.25 מיליארד שקל בהשוואה להכנסות. כך נחשף בדיוני התקציב של המוסד.

יו"ר ועדת הכספים של מועצת הביטוח הלאומי רו"ח ערן יאראק אמר ש"משמעות הדבר היא שתהליך ההיפוך של הכנסות מול הוצאות של הביטוח הלאומי יתחיל בשנה הבאה. האוד האדום נדלק".

סניף ביטוח לאומי בתל אביב צילום: טל שחר

הביטוח הלאומי מפקיד את יתרות הכספים שלו, המיועדות להבטיח את התשלומים לציבור, אצל האוצר ומקבל על הכספים ריבית. כרגע עומד הסכום על כ־250 מיליארד שקל והאוצר משתמש בו כמקור לתקציב המדינה.

בין המוסד לביטוח הלאומי לאוצר ולבנק ישראל מתנהל ויכוח מתמשך לגבי שני תאריכים. האחד הוא המועד שבו ייווצר גירעון שוטף בביטוח הלאומי, בחישוב הכולל את השלב שבו הריביות על היתרות יתחילו להתרוקן. תאריך שני הוא המועד שבו יאזלו היתרות והביטוח הלאומי יקרוס.

שאלה של תזמון

אם זה יקרה, הביטוח הלאומי לא יחדל להתקיים, אלא יידרש לקיצוץ דרמטי בקצבאות - הרבה יותר גדול מאלו שהוביל בנימין נתניהו ב־2003, כשהיה שר אוצר. בפועל המשמעות תהיה כנראה מעבר ממוסד של ביטוח הדדי שמחלק קצבאות לכל, למוסד של קצבאות סעד.

הדו"ח האקטוארי של הביטוח הלאומי ל־2018 קבע כי הוא עתיד להתחיל לכרסם ביתרות ולהיכנס לגירעון שוטף כבר בעוד שלוש שנים, ב־2022. עם סיום היתרות, ב־2037, המוסד ועלול לקרוס. תחשיבים שערך בנק ישראל במהלך השנה טענו שהמועדים שבהם זה יקרה רחוקים בהרבה: כניסה לגירעון שוטף תתרחש רק ב־2037 ואילו קריסה תתרחש ב־2056.

בעוד שבועיים צפוי הביטוח הלאומי להציג את הדו"ח האקטוארי החדש שלו ושם צפויה שוב תחזית פסימית בהרבה מזו של בנק ישראל. כמו כן מתוכננת ישיבה של אנשי מחקר מהאוצר, בנק ישראל והביטוח הלאומי במטרה לנסות להגיע לתחזית מוסכמת.

אלא שהתדרדרות של הביטוח הלאומי כבר התחילה. לפי נתוני הביטוח הלאומי, ב־2016 עמדו הכנסותיו של המוסד לביטוח לאומי כולל דמי ביטוח, דמי ביטוח בריאות והעברות מהאוצר - אך ללא ריביות - על 129 מיליארד שקל, והעודף התפעולי עמד על 4.15 מיליארד שקל. מאז ירד העודף בהדרגה: השנה תסתיים עם הכנסות של 155 מיליארד שקל ועודף של 1.5 מיליארד שקל, בשנה הבאה צפויות הכנסות של 161 מיליארד שקל וגרעון תפעולי של 1.25 מיליארד שקל. כיוון שכך, החל משנת 2020 יצטרך הביטוח הלאומי להשתמש בכספי הריבית על היתרות וישחק אותן. "היתרות יפסיקו לשמור על ערכן הריאלי", אומר יאראק. סכומי הריבית השנתיים צומחים הרבה יותר לאט משנשחק העודף התפעולי: הם עמדו על 6.65 מיליארד שקל ב־2016 וצפויים להגיע ל־8.5 מיליארד שקל ב־2020.

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר צילום: עומר מסינגר

לא סומכים על האוצר

הביטוח הלאומי מעביר את היתרות למשרד האוצר מכח הסכם משנות ה־80. מאז ספטמבר 2018 עמד ההסכם הזה במרכזו של עימות חריף ביותר בין המוסד עצמו ושר העבודה והרווחה לשעבר חיים כץ לבין משרד האוצר. זה היה אחרי שכץ והביטוח הלאומי הודיעו למשרד האוצר שיפסיקו להעביר את היתרות. הנימוק היה חוסר אמון בכך שהאוצר באמת יחזיר את הכסף כשיהיה בו צורך. סיבה נוספת היתה הטענה שהאוצר משלם ריבית נמוכה מדי וניתן להשיג ריבית גבוהה יותר בשוק הפרטי. ברקע עמדו התחזיות הקודרות של הביטוח הלאומי על קריסה קרובה.

כיוון שהכסף איננו מופקד בשום מקום אלא משמש לתקציב המדינה, המשמעות של הפסקת העברת היתרות היתה חור של כ־20 מיליארד שקל בתקציב. בעיה נוספת היא שהחוב של האוצר לביטוח הלאומי אינו נכלל בחישובי החוב הלאומי. ברגע שיבוטל ההסכם, המשמעות היא זינוק רישומי של החוב בכ־250 מיליארד שקל, מה שיפגע מאוד במאזן החוב הלאומי ובמיקומה של ישראל בדרוגים כלכליים בינלאומיים.

בינואר הוסכם על ביטול הודעת הביטוח הלאומי ועל הקמת צוות לבירור המחלוקת בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה אז יואב הורוביץ. הצוות הזה קיים ישיבות בודדות ולא הגיע לכל סיכום. בינתיים הורוביץ והשר כץ כבר לא בתפקידם. בשבוע שעבר פרסם הביטוח הלאומי מכרז לחברות שינהלו עבורו תיקי השקעות, מהלך שהמשמעות שלו היא הצהרה שהוא עומד על תוכניתו לנהל את היתרות בעצמו. השבוע צפוי דיון של משפטני כל הצדדים עם אנשים היועץ המשפטי לממשלה. זאת, בעקבות בקשת האוצר שהיועמ"ש יקבע שביטול ההסכם אינו חוקי.